גם אני אלרגי למנחם הורוביץ

היום היה סתם יום. בהיתי בטלויזיה ונפלתי על כתבה מ ש ע מ מ ת של מנחם הורוביץ המשמים בערוץ 2 או 10, לא זוכר בדיוק.
חוויית הצפייה בשמנמן הדתי מצפון לואדי ערה, זעזעה אותי קשות. וכמו כל אזרח טוב מייד ניגשתי לפתוח hate group בפייסבוק שתוקדש לאיש ולכיפה מ.ה.

היה מצחיק, אם כי צפוי, לגלות שלצערי הקדימו אותי עם ארבע קבוצות שנאה יחודיות למנחם. ויתרתי על הרעיון.
מצד שני אולי הייתי צריך להבין שכבר ב- 2008 יצא מהאופנה להצטרף לקבוצות נונסס סטייל: "גם אני אוהב עמבה", או "רוצה את המשקפיים כמו של עמנואל הלפרין".

הקלדה עיוורת - אתם יכולים להרשות לעצמכם שלא?

עד שלא יהיה חיבור ישיר בין המוח שלנו לבין המחשב, כנראה שהמקלדת תשאר אמצעי התקשורת הראשי שלכם עם המחשב. לכן אני לא מסוגל להבין אנשים שמשתמשים במחשב על בסיס יום יומי (חלקם אף מתכנתים) אבל לא טורחים להשקיע השקעה זעומה של 10-20 שעות לרכוש מיומנות הקלדה עיוורת שתשמש אותם עד למוות (או עד שתתפסו בגניבה - לתושבי סעודיה).



יתרונות ההקלדה העיוורת:

1. תוכלו להקליד בחושך.


2. לא תסיימו להקליד משפט ורק אז תגלו שהוא באנגלית במקום בעברית -> לכן תוכלו להסיר את התקנת הפוך על הפוך מהחשב -> הנה קיבלתם יותר מקום לפורנו.


3. תוכלו לראות סיינפלד ולהקליד בו זמנית.


4. תוכלו לקרוא מה כוסית1987 כותבת בצ'אט תוך כדי שאתם עונים לה על שאלה קודמת שלה. עוקפים את המחזרים האחרים.


5. תוכלו לקבל מבקרים במשרד, לשמוע אותם, להביט להם בעיניים, להנהן בחשיבות עצמית ובעיניים חלולות, ולהעסיק את מוחכם ואצבעותכם במענה לאימייל התופח שלכם.


6. תרשימו עמוקות אנשים מאותגרים טכנולוגית.


7. אתם כבר מקלידים עיוור בסמס סלולרי לא? תעברו גם למחשב.


8. תוכלו לבחון את מיומנותכם החדשה, ולפרסם את התוצאות בקיר הפייסבוק שלכם. מבטי הקנאה לא יאחרו לבוא.


9. תוכלו לשחק אותה בחיפוש עם גוגל אינסטנט.


10. תתרכזו במטוטלת שלי, 5... 4... 3... העיניים שלכם נעשות כבדות..., 2..., 1.. אתם עייפים, אני שולט בכם. תלמדו הקלדה עיוורת!

שיכנעתי? החלטתם ללכת על זה? איך מתקדם? כמה מילים אתם עושים בדקה? תגיבו לי כאן.

לספר למוכר במכולת את הקוד לכספת בשוויץ

המכתב בהמשך הוא דוגמה טובה מדוע  א ס ו ר להשתמש בססמה של אתר חשוב (מייל\בנק\...) גם באתר קיקיוני (פורנו\טורק\פיצה האט\...).
אם האתר הלא חשוב, מתעקש על יוזר וסיסמה אז נסו למצוא יוזר קיים ב- bugmenot.com.
אציין שגם openID היא חלופה לא רעה לאתרים שאינם קריטיים מבחינת אבטחת מידע.



המכתב שקיבלתי מאתר פיצה האט לאחר שזה נפרץ בידי האקרים טורקיים:

נחום גילי,


לאחר בדיקה שערכנו הבוקר, מסתבר שאומנם האקרים תורכים פרצו לאתר האינטרנט של פיצה האט וגנבו את רשימת כתובת המייל והסיסמאות.

יש לציין שאנו לא שומרים מספרי כרטיסי אשראי לא באתר האינטרנט,  ולא בשום מקום אחר, ועל כן, אין סיכון לאובדן כספי כלשהו.

החשיפה היחידה הינה לשם המשתמש , כתובת האימייל וסיסמת הכניסה לפיצה האט.

כמובן שאצלנו אין להאקר מה לעשות עם הסיסמה, מלבד להזמין פיצה בשמכם. ולשלם עליה מכספו הוא.

ואולם, אנו מצטערים ומתנצלים על עוגמת הנפש שעלולה להיגרם מעצם החשיפה של הנתונים, ופועלים מייד לסגור פרצה זו.

אנו ממליצים לאילו שמשתמשים בסיסמא זו גם לאתרים אחרים, להחליף אותה.

ושוב סליחה.



צוות פיצה האט ישראל

דיאטת החשמל של הדאטה סנטר

חבר היה חולה אז החלפתי אותו בכנס SwSTE 2010 במלון דניאל בהרצליה.
מלון דניאל הוא מלון מקסים שיושב על שפת הים של הרצליה, יתכן שאתם זוכרים אותו כמקום דקירתו של עמיר מולנר בעת פגישת פסגה של עבריינים ב- 2006. כל אחד והכנסים שלו.
הייתה ארוחת בוקר לא רעה שכללה גרנולות, יוגורטים, לחמניות קטנות וחמודות ושתייה חמה וקרה. אף אחד לא דקר אותי. ארוחת הצהריים הייתה סבבה, משהו בסגון עסקית 49 ש"ח.


בחצי הראשון של היום נכחתי בהרצאתו של ד"ר טום קלר שהגיע כל הדרך מ- IBM ארה"ב לספר לחמשת המתעניינים הבודדים על הדאטה סנטרס של העתיד (כל השאר הלכו להרצאה על agile).

תכלס' לעניין: דאטה סנטר

מה זה בכלל - דאטה סנטר הוא מבנה שמרכז כמויות גדולות של ציוד מחשבים ותקשורת.



אוכל חשמל - דאטה סנטר צורך חשמל בכמויות אדירות. 2%-4% מצריכת החשמל של ארה"ב נובעת מדאטה סנטרס. ועקומת העלייה ממשיכה להיות תלולה. ארון שרתים (rack) בודד שוקל כמו מכונית משפחתית וצורך חשמל כמו 15 בתי אב.

דאטה סנטרס נוטים להבנות סמוך לסכרים מפיקי חשמל או מקורות אנרגיה תאותרמית.
הבדל של סנט אחד לקילוואט יקבעו אם הדאטה סנטר יוקם במדינה אחת או אצל חברתה.

דרושה דיאטה - הצרכים גדלילם, אך מטעמי איכות סביבה ורגולצייה לא ניתן להקים תחנות כוח חדשות חדשות לבקרים, ולכן החשש שדרישות האנרגיה של הדאטה סנטרס עשויות להיוותר ללא מענה. לפיכך חסכון בחשמל תופס מקום חשוב אצל מעצבי הדאטה סנטרס של המחר.

מטליות הפחד - צרכים חדשים מחייבים פתרונות חדשים. אך מכיוון שדאטה סנטר מתנהלים ב- "מנטליות של פחד" (מי שמפשל מפוטר), וכאשר המטרה הראשית היא להבטיח את הזמינות והתפקוד של הציוד, אנו רואים חשש מתמיד מטכנולוגיות ושיטות חדשות שעשויות להשפיע לרעה על הזמינות גם אם זה לטובת מטרות חשובות אחרות כמו חסכון באנרגיה.

קירור מים - משימת הקירור המתמיד היא אחד מצרכני החשמל הגדולים בדאטה סנטר. מחשבי החדר של פעם קוררו במים, עם עליית המחשב האישי עברנו לקירור אוויר.
מים הם מעביר חום מצויין, הרבה יותר מאוויר, ולכן קירור המים צפוי לחזור לזירה כפתרון מנצח. כמובן שהשינוי צפוי לעורר אתגרים משלו, למשל איך להבטיח שהחבר'ה לא יתחשמלו ואיך להגן על הציוד מפני דליפות אפשריות.

[caption id="attachment_313" align="alignnone" width="285" caption="תמונה לא משקפת - בעתיד לא יהיה מקום לבן האנוש - פי 2 מקום"][/caption]

קונטיינרים מסין - הדאטה סנטרס של העתיד צפויים לעבוד בשיטת המודולים - קופסאות בגודל של קונטיינר סטנדרטי להובלה ימית שיורכבו בסין. כל מודול יכלול מספר רב של מחשבים דחוסים בצורה מירבית ללא גישה לאדם. הקירור יהיה קירור מים.
מגיע מודול כזה, מחברים לו כבלים והוא מתחיל לעבוד, אם מתקלקל מחשב מסויים במודול, מנטרלים את המחשב הבעייתי (דומה לסימון bad sector בדיסק קשיח) וממשיכים לעבוד עם השאר. אחרי תקופת של סיום הכדאיות הכלכלית שולחים את המודול בחזרה לסין שם הוא מפורק בחזרה לגורמים. מיותר לציין שבסין תקנות המחזור ואיכות הסביבה נמוכות בהרבה מבעולם המערבי.

לרוץ חם - מכיוון שהמון אנרגיה נאכלת לצורכי קירור, נשאלת השאלה האם אפשר להתחמק מלקרר את הדאטה סנטר. ישנה מגמה "לרוץ חם" שבה היצרנים יאפשרו להעלות את דרישות הטמפרטורה המומלצת שבה הרכיבים מתפקדים בשגרה, כך שנדרש לקרר פחות.
מעניין לציין שכאשר מקררים מעבדים צריכת החשמל שלהם פוחתת (עבור אותה כמות עבודה) ומכאן שקירור (עד לרמה מסויימת) דווקא חוסך חשמל. קשור למושג ה"התנגדות" בפיזיקה לא?



לסגור את הברז בזמן שמצחצחים שיניים - שרתים מבזבזים אנרגיה גם בזמן שהם עומדים ולא עושים כלום.
המגמה היא לאפשר שינה והשקמה זריזה של רכיבים בתוך השרת (דיסקים, זכרונות, ליבות) תוך כדי ריצה על מנת לחסוך אנרגיה בין פרצי עבודה.
לדוגמה: אם פחות מ50% מהזכרון בשימוש, מנהל זכרון חכם של מערכת ההפעלה, יוכל להקצות את כל הזכרון על רק אחד מזוג שבבי הזכרון, כך שיהיה אפשר לכבות את בן זוגו עד שצריכת הזכרון תעבור את 50 האחוזים ויהיה בו צורך אמיתית.

כפל ביטוח - לכל רכיב אספקת כוח בדאטה סנטר מגדול ועד קטן (שנאים, מתגים, ספק כוח) יש שולי בטיחות של כמה עשרות אחוזים צריכת חשמל לפני שהוא קורס. כל זה יפה, אבל כשמסתכלים על כל השרשרת, הניצולת הכוללת (מכפלה של כל החוליות בשרשרת) היא בערך חצי! כלומר חצי מהאנרגיה שנכנסת מתבזבזת בדרך!
הדבר מחייב הסתכלות כוללת על סך המערך (שמערב יצרנים שונים) והורדת ספים מסויימים, במטרה לאזן בין סך צריכת החשמל לסך הזמינות.

וירטואליזציה - אי אפשר שלא להזכיר, ולכן נזכיר. אוקי. הזכרנו. זהו.

שיפור ביצועים חוזר לאופנה - בעבר הרחוק שיפור ביצועים היה ביג דיל, מאז, כל עוד חוק מור עשה את העבודה שיפור ביצועים נדחק לפינה ("זה קצת איטי עכשיו - אבל לא משנה - שנה הבאה יצא מעבד מהיר יותר").
אבל אם חושבים על זה, ביצועים וצריכת כוח הם שני צדדים של אותו מטבע ולכן אם ברצוננו להפחית צריכת כוח, עלינו לשפר ביצועים. ברוך הבא לבמה שיפור הביצועים!

יאללה סיימנו. אם בא לכם לקרוא מאמרים טכנים נוספים, בקרו באתר הטכני שלי javatuning.com. תבלו וכבו (הייברנייט) את המחשב שלכם בלילה .

פאנל בטכניון על הנדסת תוכנה בעולם האמיתי

נפלה בחלקי ההזדמנות לקחת חלק בפאנל שהופיע לפני קבוצת סטודנטים בטכניון.
הרעיון של יוזם הפאנל, איתי ממן, היה לחשוף את הסטודנטים הרכים למה שעובד ולא עובד בעולם האמיתי של פיתוח תוכנה. היינו מספר נציגים מכמה חברות. ראו וידיאו\אודיו כאן אצל רן תבורי.
לקוראים בפייסבוק, ניתן לקרוא פוסט זה גם בבלוג שלי.

צעירים, הנדסה, ודחיפות באוטובוס

הנדסה היא תחום מרתק. בין אם אתה ילד בן ארבע שיושב בחדרו ומרים מגדל של 50 ס"מ מקוביות לגו, או בין אם אתה בין ארבעים והמהנדס הראשי של מגדל בורג' חליפה בדובאי שמתנשא לכמעט קילומטר אל תוך השמיים. בנוסף, משכורות המהנדסים מראות שישנו ביקוש גבוה למהנדסים בשוק העבודה. כך כיף שמשתלם לעבוד במה שאוהבים.

במסגרת ה- eWeek של אי.בי.אמ בישראל התמזל מזלי לפגוש קהל של 150 ילדים בכיתות ט' (טרם בחירת מגמה בתיכון) לדיאלוג פתוח של שעה על מחשבים והנדסה. כילד, אני זוכר מספר הרצאות\מפגשים לימודיות שנחרטו בזכרוני ועצבו את תפיסת עולמי, קוויתי שהרצאה שלי תותיר סוג של חותם שכזה אצל כמה יותר מהילדים. אחרי שווידאתי ל- 148 מתוך 150 ילדים יש פייסבוק, ול- 147 מתוך ה- 148 יש חווה בפייסבוק, התחלנו לדבר על איך מחשבים באים לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו (קופה בחנות, מחשב הזרקת דלק באוטו, הממיר בטלויזיה, מחשב השקייה אוטומטית, וכ"ו).
אח"כ עברנו לתכנן ביחד פתרון חכם שיעזור למנוע את המצב שבו סיימת את יום הלימודים בבה"ס, אתה מחכה לקו 28 א' (ת"מ ירושלים ל- גבעת רם), האוטובוס מגיע מפוצץ לתחנה, אתה איכשהוא נדחס לתוכו, הנהג סוגר לך את הדלת על הראש, במקרה הרע נתקעת ליד בית השחי של תלמיד שהרגע סיים לשבור שיא ריצת 2000 בשיעור ספורט (במקרה הפחות רע אתה צמוד לתלמידה שתמיד הסתכלת עליה מקצה הכיתה). ואיך שהאוטובוס עוזב את התחנה, איתך עליו, אתה רואה דרך השימשה האחורית קו 28א נוסף! וריק!, מגיע לתחנה ועוזב ריק.
עכשיו, אם הנהג של האוטובוס הראשון היה יכול לדעת שישנו מאחוריו עוד אוטובוס ריק, הוא היה מדלג הלאה והסרדינים הנוספים היו זוכים לעלות האוטובוס הריק.

חשבנו איך ניתן להקים מרכז בקרה אוטומטי שיעביר לנהג האוטובוס הראשון טיפ בסגנון, אתה די מלא, דלג הלאה, יש מאחוריך במרחק של 60 שניות אוטובוס ריק. חשבנו אילו סנסורים (חיישנים) ניתן לפרוש ולקשר למרכז הבקרה בכדי לאסוף נתונים על מספר הנוסעים באוטובוס. מה היתרונות והחסרונות של כל סנסור (מחיר, כבר קיים?, דיוק, הסתמכות על גורם אנושי, שומר על פרטיות הנוסעים?, רגיש לתקלות) וכ"ו. בדיוק אותם שיקולים שמהנדסים אמיתיים בוררים בינהם בחיים האמיתיים. הילדים לא פסחו על אף סוג סנסור שאני דמיינתי טרם הפגישה.

[caption id="attachment_295" align="alignnone" width="350" caption="הדיאודורנט הוא לא בשבילך, הוא בשבילי."][/caption]

היה ממש כיף. יצאתי משם מלא באנרגיות. ונזכרתי, לרגע, איך זה להיות בין 15 שוב. רק בלי החצ'קונים.

ואסיים בהמלצה על האתר הוותיק: "איך דברים עובדים" (באנגלית), שמצליח להסביר את העולם שמסביבנו פועל בצורה פשוטה ובליווי אנימציות.

איך *לא* זורקים לפח לאפטופ שנכבה

הלאפטופ של חברה שלי התחיל לעשות פלאברות ולכבות את עצמו כשבא לו ובמיוחד בעת גלישה באתרים גדושי פלאש. אמנם מדובר במחשב די ישן, אבל לגלישה אקראית ומסמך וורד פה ושם הוא סביר.
התקנתי SpeedFan בשביל לצפות בטמפרטורת המעבד טרם ההתאבדות, ואכן המעבד התקרב ל- 70 מעלות (נדמה לי שזה הגבול הבטוח) טרם שהנייד החליט להגן על עצמו בכיבוי עצמי.

מכיוון שהמחשב די קשיש (4-5 שנים), היה די הגיוני שהמאוורר שבק חיים, או בקושי מסתובב. בעקבות הצלחות קודמות, אמרתי יאללה נתקן. ניסיתי להגיע אל המאוורר ע"י פירוק המארז אבל התאכזבתי לגלות שזה קשה ממה ששיערתי. אמנם ישנם פנאלים יעודיים בשביל להגיע לזכרונות, ולדיסק קשיח, אבל לא משנה כמה ברגים פירקתי, לא הצלחתי למצוא דרך לחשוף את המאוורר בשלמותו.
מכיוון שהברירה הייתה, פח אשפה או תיקון, החלטתי להפוך קצת יותר אגרסיבי, ניסרתי את גריל הפלאסטיק שחסם את הגישה למאוורר בעזרת שילוב כלים מגוחך של מברג וסכין מריחה.

[caption id="attachment_289" align="alignnone" width="225" caption="כבר מרגישים כמו טכנאי מכונות כביסה?"][/caption]

גיליתי שהמאוורר וצלעות הקירור הם יחידה בלתי נפרדת, בדיקה זריזה באינטרנט הראתה שמחירם 200-300 ש"ח. יותר מדי בשביל להציל מחשב עתיק, לא? מה גם שעדיין לא היה לי מושג איך לפרק את המארז כדי להחליפם.
כבר הייתי מיואש לגמרי, ואז שמתי לב שניתן לפרק את צלעות הקירור עצמם, אמרתי מה איכפת לי ופירקתי. מייד התגלה לעיניי גוש אבק שמן שישב בין המאוורר לבין צלעות הקירור ואטם לחלוטין את נתיב האוייר בינהם. הסרתי את הגוש, הברגתי חזרה, סגרתי המארז, טחנתי ה-  CPU, והמחשב לא מתכבה יותר.

[caption id="attachment_288" align="alignleft" width="150" caption="גדול מספיק לשמש כתוספת שיער לעמנואל הלפרין"][/caption]