‏הצגת רשומות עם תוויות 2008. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות 2008. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 21 באוקטובר 2008

שוק המניות 2008 - חרא של שנה - חשבון נפש

אז אני משקיע בבורסה מאז 2007.

בכוונה ציינתי משקיע ולא סוחר, וזאת משום שאני קונה ומחזיק לטווח ארוך ולא קונה ומוכר מידי תקופה.
שנת 2008 הייתה שנה גרועה ביותר למשקיעים, לא רק שהפסדתי את כל רווחי 2007, אלא גם הפסדתי עשרות אחוזים מהקרן.
אם כן, האם טעיתי? ובמידה וכן, היכן?



איפה אני יודע שלא טעיתי:

  1. כמעט ולא קניתי קרנות נאמנות אלא רק תעודות סל (ת"ס). נהגתי כך משום שמחקרים רבים מראים שקרן הנאמנות הממוצעת לא מסוגלת להביס את תשואות המדד שעליו היא מבססת את פעילותה. וכן, שאין מתאם מובהק בין גובה דמי הניהול של הקרן לבין תשואות הנטו של הקרן. ובנוסף שקרן שהצליחה השנה לאו דווקא תצליח בשנה הבאה.

  2. פיזור סיכונים - לא קניתי מניה של חברה א' או חברה ב'. קניתי ת"ס על מדדים מרכזיים של שוקי מניות.

  3. פיזרתי בין שוקי מניות מפותחים (ארצות הברית, אירופה) ושוקי מניות מתפתחים (סין, הודו, אמריקה הלטינית).

  4. ידוע ש- ת"א 100 עולה ב- 15% שנתי בטווח הארוך. הדאו ג'ונס עולה ב- 10% בשנה בטווח הארוך.
    היה ברור לי שעלול להתרחש מה שאכן אירע השנה, זאת לא הייתה הפתעה לא נעימה בלתי צפויה לחלוטין. מכיוון שאני משקיע לטווח אני לא נלחץ מזה יתר על המידה.
    שימו לב שאם אתם לא מסוגלים להכנס לטווח ארוך אז למשקיעים מסוגכם, הבורסה היא כמו קזינו, אמנם קזינו שמפסיד (התוחלת היא חיובית ולא שלילית) אבל יש לקחת בחשבון את סטיות התקן העצומות בדרך אל התוחלת.

  5. למיטב ידיעתי, לא נכנסתי בבועה אלא במחירים שקולים. ע"פ מה שקראתי במהלך 2007, המכפילים (שווי חברה חלקי רווח שנתי) עדיין היו בתחום הסביר.


היכן כן טעיתי:

  1. בטווח הארוך מאוד הכל עולה, אך עדיין אפשר להכנס בנקודת זמן גרועה במיוחד (שיא) ולא להגיע שוב אל השיא אלא 15 שנים אח"כ. מה ששכחתי לעשות הוא לא לקנות מניות ברכישה אחת או שניים אלא לפזר את קניית המניות ע"פ טווח זמן ארוך יותר ע"מ למצע את מחיר הקנייה (מבטיח שלא תקנו דווקא בנקודת השיא).


מה עושים עכשיו:

  1. המשבר הנוכחי נראה יותר כמשבר פיננסי ולא פיסקאלי, אך משבר אשראי שאינו מזוהה בזמן ומטופל כראוי עשוי לגרום לנזקים רבים (ראו את העשור האבוד של יפן).
    נראה שממשלות העולם כן דואגות לשוק המניות (על חשבון משלמי המיסים שלהם) ומזרימות הון לבנקים ע"מ להוריד את יחס ההלוואות להון העצמי, בכך הן מבטיחות שהבנקים לא יחששו להלוות לציבור עקב הון עצמי נמוך מדי, ומונעות יצירתו של מחנק אשראי.
    בהיותי משקיע לטווח ארוך, אני רואה את המחירים הנוכחיים הזולים כהזדמנות כניסה מצויינת (ע"ע וורן באפט).
    ואמנם יש בכך גם אפקט של מהמר שהולך לכיוון של דאבל אור נאט'ינג. אני חש שהסיכויים לטובתי. בסיכומו של דבר הסכומים המעורבים הם לא עצומים ביחס להכנסה הפרמננטית שלי. נחייה ונראה.

יום שלישי, 26 באוגוסט 2008

בייג'ינג 2008 - אח איזו אולימפיאדה!






בייגי120 שניות על אולימפייאדת בייג'ינג, אז מה היה לנו שם:אוסיין בולט
(bullet, thunderbolt, אתם תבחרו) - הדהים עם שיאי עולם ב- 100 ו- 200 מ' שעד לא מזמן היו בגדר מדע בדיוני. לאיזה סוס מירוץ הוא גונב את החומר?

מייקל פלפס





מייקל פלפסלקח 8 מדליות זהב! הישג בלתי אפשרי, אלא אם יש לך פלג גוף עליון ארוך בצורה חריגה ביחס לרגליים קצרות שמסתיימות בכפות רגליים ברוחב ואורך של סנפירי צלילה בנוניים. מסתבר שלא הכל ברכה, בכתבה הזאת הוא מספר שזה גורם לו להיות מגושם בתנהלות היומומית הרגילה. לא נורא, חוזה הפרסום השמנים ישכיחו כל באסה.

פינת הסופרטאית החביבה עלי:





שון גשון ג'ונסון, בחורה צעירה עם רגליים קצרות, תחת שמנמן, מדליית זהב, חיוך מאוזן לאוזן, והכי חשוב עושה סלטות אחורה במקום, על קורה ברוחב 10 ס"מ. בחורה כלבבי.

מחשבות ותהיות:

  1. מאיר איינשטיין הוא מכונת משפטים שחוקים מסיאול 88, להחליף.

  2. למה כמעט ואין שחיינים שחורים? שרירים, אירובי, זה לא כמו ריצה?!

  3. למה כל כך איכפת לאנשים אם ספורטאים ישראלים בענפים איזוטרים לגמרי (קליעה, סייף, שייט) משיג או לא משיג מדלייה. מעניין לי את התחת. למעשה, גם לאחרים מעניין את התחת (אה! פעם בארבע שנים מעניין להם לא רק את התחת).

  4. מה מינימום הזמן שיושג בריצת מאה מטר? פחות מ- 9.5 שניות זה מוגזם?

  5. מתי יורשו להשתתף מתחרים עצמאיים, או כאלה שמייצגים חברות מסחריות ולאו דווקא מדינות?
    גם כך, כיום, קטאר ומדינות עשירות אחרות שוכרות ספורטאים מוכשרים שפשוט נולדו בצד הלא נכון של הגלובוס

  6. האם הבריטיים ב- 2012 יצליחו להדהים מעבר למופעי הפתיחה והסיום המדהימים של הסינים?

  7. למה הספורטאיות היחידות עם חזה גדול הם זורקות כדור ברזל או מטילות כידון :(

  8. אהבתי את איתי אילוז - פרשן הריצה שגייסו בערוץ אחד - פרשנות עמוקה, ניתוח אירועים אינטילגנטי, והרבה העשרה בנושאי פיזיולגיית ספורט.