פיילוט לפודקאסט טכני בעברית - גילי ויוני

ניסיון ראשון לפודקאסט טכני בעברית: האיכות די גרועה וגם לא למדנו את החומר לפני. אבל נהנתי להפיק אותו בעזרת audacity, הבא התור שישוחרר יהיה טוב הרבה יותר.

דיברנו על:

• טסטינג - בלבולי ביציייים.


• איך עובד vmware motion


• למה שמערכת ההפעלה לא תמלא את תפקידו של hypervisor בעצמה.

להורדה: gili_and_yoni_tech_podcast_pilot

ספר ההףיך

לא מזמן אכלתי ברשת הגלידה יוגו.
יש להקפיד לומר "מקפא יוגורט" ולא גלידה, אחרת הם נעלבים. אני מעדיף שיעלבו ולא להתפלצן ולומר מקפא יוגורט בשעה שמדובר בגלידה.
גלידת יוגורט זה הפלאפל הארצישראלי בגרסת 2009, דפקתי מלא דיאטות עם החרא הזה. עברתי ב- "יוגורטיה", "יוגורטקה", "יוגי" ושלל מותגים אחרים, יוגו הם הכי טעימים בתל אביב. גם חברה שלי מאשרת.
בסניף של יוגו ברוטשילד ניצבת כוננית של ספרים משומשים למכירה במחיר סמלי, קניתי לי ספר של מאיר עוזיאל ב- 20 שקל והרגשתי תל אביבי מגניב שמחובר לאיכות הסביבה וממחזר. בסגנון אלה שקונים בנחלת שבעה סווטשרטים יד שניה עם ריח של עובש.
את מאיר עוזיאל אני עוד זוכר מדף הומוריסטי שהיה לו במקומון סופהשבוע "ירושלים", הממזר הצליח להיות מקורי שבוע אחרי שבוע.
הספר מורכב מקטעים צרצרים ושאינם קשורים זה לזה, עובדה זו מייד הכתירה אותו בתור ספר השירותים שלי. בכל כניסה רצינית לשירותים אני מייד לוקח אותו לידיים וקורא כמה עמודים (זמן הקריאה המדוייק תלוי בתפריט של אתמול).
למרות שהספר מעניין אני מקפיד לא לשקוע בקריאה - לא מומלץ להעמיס על השרירים באיזור המדובר. טחורים זה לא משהו שנרפאים ממנו בסוף שבוע. ראו הוזהרתם.

[caption id="attachment_172" align="alignleft" width="268" caption="ספר ההיףך - מאיר עוזיאל"][/caption]

גם לאחר מעל ל- 20 שנה, הספר עדיין מצליח להיות רלוונטי. עוזיאל עוקץ, סונט, ולועג לממסד המפאניק"י, השמאלני, האשכנזי, הצפוני, המתרחק מן היהדות, המתרפס בפני הערבים, האכול רגשות אשמה, הסוגד לפרות קדושות ונעדר ביקורת עצמית. אני כמובן לא מסכים עם כל מילה שלו, אבל העקביות והבטחון של נקודת המבט של מאיר-שרשרת ברזל על הצוואר-עוזיאל גורמת לך לחכות עם הנייר טואלט ולקרוא עוד קטע אחד...
הכתיבה זורמת וקולחת, בשפה קלה ויומיומית, אינטיליגנטי ללא כל מאמץ ניכר, הלוואי עלי.

הבאתי כאן קטע אחד מן הספר (מאיר, באימאשך אל תתבע אותי):

בחן את עצמך - האם אתה באמת אוהב את אש"ף?

רבים בתוכנו מבינים, מעודדים ואוהבים את אש"ף. אבל האם זו אהבה אמיתית? נסה לענות על שאלון זה בכנות, וסכם את הנקודות.

כשעראפת אומר: נגביר את הטירור. האם אתה חושב כי:
1. יש כאן סימן ברור למתינות.
2. זהו איתות נוסף לשלום.
3. גם ממשלת ישראל צריכה לעשות כמה צעדים לקראתנו.

כשהמועצה הלאומית הפללשתינית מתכנסת, אתה:
1.מתרגש קלות.
2. יוצא למסעדה לחגוג.
3.מבקש ממיכאל גורדוס דיווחים כל שעה.

כשאתה רואה דמות של לוחם פלשתיני בסרט או בתיאטרון אתה:
1. מרגיש חוויה אמנותית חזקה.
2. אומר שחשוב להביא את הנוער לראות את זה, כי יש לו נטיה מסוכנת ימינה.
3. חושב שככה עושים סרטים והצגות וכי אין דרך אחרת.

אם יתברר לך שנציגים מאש"ף יסכימו להפגש איתך, האם אתה:
1. תשקול את העניין, ולאחר לבטים תצא לפגישה.
2. לא תשקול כלום ותצא מיד, אפילו אם אין פגישה.
3. תתייס בלבטים ובחששות: האם לא תאכזב אותם? האם תהיה להם לתועלת? האם תשביע את רצונם?

כשמישהו אחר יספר לך שגם הוא הוזמן לפגישה עם נציגים מאש"ף, אתה:
1. תלחץ את ידו בנימוס, אך בקרירות.
2. תשאר: מה, גם אתה? ממתי אתה מקורב לאש"ף, בבקשה?
3. תנתק את יחסיך עם אש"ף, מתוך עלבון וקנאה

יצירות אומנות תוצרת בית - ליטל יובל

קצת מהכשרון של חברה שלי - ליטל יובל. נקווה שהיא תלמד אותי לצייר כמוה.
התמונות מלפני 8 שנים: רישום בשחור לבן, תמונות צבע, וקופמפוזציות על עיתון לאישה.
אני הכי אהבתי את פסיפס המוטרפים (שורה שנייה מלמעלה באמצע, קליק בשביל לראות בגדול).

[gallery link="file"]

סיגריות? זה מגעיל אותי. אריות? זה מפחיד אותי.

כשמדברים על פחד קמאי מחרקים ארסיים או חיות בר. אני חושב לעצמי שנחשים, עקרבים או עכבישים לא מפחידים אותי במיוחד, אבל אם יש יצורים שכן גורמים לי דפיקות לב מואצות וזיעה קרה, אלה החתולים הגדולים: אריות נמרים ולקינוח פומה שחורה.
לקראת הביקור שלי מחר בשבת בספארי ברמת גן, חשבתי להכין את עצמי מנטלית, ומה יותר מתאים מסרטי אינטראקציות בני אדם ואריות. סוג של חיסון נפשי עצמי אולי.
נתחיל בצייד אריות מטורף עם מזל מטורף, הנה מישהו שנמצא במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. קרקס אירני שמשתבש, וישמן ישורון ויבעט, עוד ציידים חובבי ריגושים, צריך לזכור תמיד שפיל לא מעניק ביטוח מפני נמר אתלטי
אה, ולזכור לא לצאת מאוטו בספארי גם אם רוצים זוית צילום קצת יותר טוב. ונסיים בנימה אופטימית.

למכירה בנזונה של עכבר אלחוטי (או אפילו שניים)

קניתי שתי קופסאות של עכבר מייקרוסופט 5000 וגיליתי שאני לא אוהב אותו :( הוא מרגיש סוס כמו עכברוש לעומת העכברון האלחוטי הקטנטן שבו אני משתמש ללפטופ.

[caption id="attachment_127" align="aligncenter" width="500" caption="העברוש האגדי בפוזה מחרמנת במיוחד"][/caption]

לפיכך הנני מודיע קבל עם ועדה שאני מעמיד את שתי היחידות למכירה פומבית אמיתית מזוייפת!
הנה הפרטים המלאים:

• העכבר סגור בקופסה המקורית.


• מתאים במיוחד לאנשים עם כפות ידיים של דוב מערות.


• מתאים לאנשים בלי מחשב או כאלה שלא מתכננים להשתמש הרבה בעכבר (לא הבנתם שהוא לא נוח?!)


• אני מקבל הצעות בכל סכום ומאחר ואני בטוח שיהיו כאלה שיציעו לי סכום מפתה של אפס שקלים או מספרים שליליים - אני גם שומר את הזכות לסרב לכל הצעה.


• טובות הנאה, משרה בחברת חשמל, ונערות פיתוי גם באים בחשבון.


• הנה המחיר הזול ביותר בזאפ.


• חיים רק פעם אחת - נסו את מזלכם! טו לייט - נמכר!

[caption id="attachment_130" align="aligncenter" width="417" caption="האדם שבטנק ינצח"][/caption]

יאהו צינורות בע"מ

לאחרונה (שוב באיחור) גיליתי את השירות החדש Yahoo Pipes. ובכן, מה זה? ככחח.... אוקי: זה שירות שמקבל מספר מקורות מידע (דפי ווב, פידים של RSS, קלט מהמשתמש) כקלט, ומאפשר באופן תיכונתי מבוסס ממשק גרפי, לפעול על מקורות המידע (איחוד, פילטור, הוספה, חיפוש, וכ"ו), ובסופו של דבר לפלוט מקור מידע בודד.

דוגמה קלאסית לפעולתו של "צינור" הוא מעבר סידרתי על פיד החדשות של הניו יורק טיימס, כאשר לכל אחת מהידיעות שבפיד (הפיד הוא אוסף של ידיעות) מוצמדת התמונה הרלוונטית ביותר שחיפוש של מלל הידיעה מעלה מתוך אתר התמונות פליקר. הצינור פולט את אוסף ידיעות שכל אחת מהן כוללת את התמונה שהוסיף לה הצינור.

ליאור ואני מחפשים דירה לשכור בת"א, וחשבתי ליצור צינור שיאחד לפיד אחד את כל רשימת הדירות הפנויות במרכז ת"א מתוך כל האתרים הרלוונטים (יד2, וין-וין, והומלס). הצינור ימיין את הדירות לפי תאריך, ויסנן מודעות כפולות. כן, זה יהיה נהדר ויחסוך זמן מבוזבז!
התבדתי מייד. מסתבר שאף אחד מן האתרים הללו אינו מספק פיד RSS (שלא כמו קרייגליסט האמריקני, לדוגמה). כנראה שבשוק הישראלי הקטן מעט התוכן שיש לך באתר הוא כל מה שיש לך. עליך לשמור עליו בשבע עיניים, ובטח לא לסלול כביש לגנבי הרכב שעתידים לפשוט עליך. יד2 למשל אפילו לא מציג את מספר הטלפון של המודעה בלי לעייף את המשתמש עם הזנת קאפצ'ה.

התפשרתי על יצירת צינור, חסר שימוש אך מבדר, שיאחד את הפידים של שני האתרים שלי (gilinachum.com ו- javatuning.com) לפיד אחד. יאללה.
האתר javatuning כתוב באנגלית, ורציתי שהפיד המאוחד יהיה על טהרת העברית, השתמשתי במנוע התרגום של גוגל לתרגם את פניני החוכמה מלעז לשפת הקודש. שירות התרגום של גוגל לא מוכן לתרגם פורמט פיד (text/XML) אלא רק דפי ווב (text/html). אני לא מכיר שירות אונליין אחר שמתרגם משפטים שלמים מאנגלית לעברית (babelfish לא עושה את זה) לפיכך התפשרתי על לתרגם את הדף האתר ולא את פיד ה- RSS של. גוגל החזיר לי דף ווב מתורגם לעברית מגוכחת. נו, לא משנה, זה רק בשביל הכיף במילא.
בשביל להפוך את דף העברית המקווצ'צ'ת בחזרה לפיד RSS -השתמשתי בשירות feedity.com (הכי סובלני לעברית שמצאתי). דרך אגב, טרם לשימוש הישיר בפידיטי, כן ניסיתי לעשות reuse ל pipe פידיטי קיים, שמישהו כבר כתב, אבל משהו לא עבד שם אז זנחתי את הרעיון.
פידיטי החזיר לי פיד RSS עברי, אך עם הרבה בעיות טכניות (שנתקן בהמשך).
כעת, היו לי שני פידים: אחד בעברית, ואחד בעברית מקומטת. השתמשתי בהם כמזון ל- pipes.

אוקי, אנחנו בתחילת הפייפ עכשיו: ראשית, הרצתי מספר פעולות לתיקון ה- title של הפיד שהחזיר פידיטי. לאחר שזה סודר, איחדתי בין 2 הפידים (union) ונגשתי למיין אותם: מכיוון שתאריך הידיעות של javatuning אבד אי שם בדרך, התפשרתי על מיון לקסיקוגראפי (מילה פלצנית למיון א"ב).
בסיום זרקתי את הפיד המאוחד והממויין ל- output. וווואלה! (בצרפתית לא בערבית) הפיד המאוחד שלי חם מהצינור.
הערה לעתיד: הפיד מכיל הרבה מרכיבים חיים (שני אתרים שלי, תרגום גוגל, פידיטי, יאהו צינורות) ולכן ככל שחולף הזמן מתאריך הפרסום המקורי של פוסט זה, כך גודל הסיכוי שאחד מהרכיבים ינפח את נשמתו או ישנה את צורתו, במקרה שכזה הצינור כולו יתפרק לרסיסים (יענו, לא יעבוד). אם כך אכן ארע, קבלו זאת בהבנה ונסו להתספק בהתרפקות על התמונה הבאה שמראה את סורס הפייפ:


הביקורת שלי על השירות:

1. אין reuse אמיתי אלא רק דרך שכפול שמתנתק מהמקור. תיקון דורש תיקון נפרד ומנותק בכל השכפולים.


2. להוסיף שיהיה כוח....

לימוד שפות - שיטת Michel Thomas

מאחר וקיבלתי הרבה תגובות מתעניינות בנוגע לפוסט של אז מה אתה עושים במאזדה בדרך לעוד יום עבודה? גט ביזי! חשבתי שיהיה איכפת לאנשים לדעת שמצאתי סדרת לימוד חדשה וטובה הרבה יותר מסידרת Pimsleur עליה אני ממליץ בפוסט המקורי.

סידרת הלימוד החדשה נקראת The Michel Thomas Method, ובניגוד לכל האחרות, שראיתי עד כה, היא מבססת את הלימוד הרבה יותר על הבנה ולוגיקה, והרבה פחות על שינון יבש ומשעמם. השיעור מתנהל כסימולצייה של מורה וזוג תלמידים, כאשר אתה השומע הוא התלמיד השלישי, הנפקד. התלמידים בשיעור המוקלט דואגים לעשות את כל הטעויות שאתה השומע היית עושה לו היית נוכח בשיעור. המורה דואג לתקן את התלמידים ולהסביר את הכלל\חוק הלשוני\memory hook, בעזרתם מגיעים לתשובה הנכונה. מערכי השיעורים מתוכננים נכון ובנויים אחד על גבי הקודם. בקיצור, סופר מומלץ!
ניתן להאזין לדוגמיות באורך 20 דקות, במגוון שפות, כאן.



מישל תומס, יהודי ניצול שואה, דובר תרייסר שפות לטיניות, בלורית מטורפת, תושב שכונת בברלי הילס בקליפורנייה.

לסיכום:
Pimsleur = אווט.
Michel Thomas = אין.