אובייקטיבזם - ראיונות עם איין ראנד

כן, אתם חושבים שאני סוטה שאוהב סרטי וידיאו של נשים זקנות, אבל חכו, כמה פעמים יצא לכם להקים זרם פילוסופי חדש משלכם? (סורי, מחשבות מבולבלות בזמן מנצ'יז זה לא נחשב). הפילוסופית וסופרת הרוסיה-אמריקנית שלפניכם יצרה את תורת האובייקטיביזם.

הרעיון הבסיסי הוא שמטרתו של האדם על פני הכדור היא להיות מאושר. לשם האדם צריך לשאוף וזהו הדבר המוסרי הנכון לעשותו. רעיונות כגון אלטרואיזם - לשים את טובתו של אדם אחר (אפילו יריב) לפני טובתך - נדחים על הסף כסותרים את הנחת היסוד שהוצגה קודם.

אליבא דראנד, אינך מחוייב לדאוג לאנשים אחרים, אתה מחוייב לדאוג לאושרך שלך. אם תבחר לדאוג לאושרם של אחרים, כפי שאנשים נוהגים לעיתים קרובות, תעשה זאת מרצונך החופשי, ולא מפאת דרישה, ישירה או מרומזת, שהחברה מעמידה בפניך.
ראנד גם שוללת כמעט לחלוטין את רעיון המיסוי, לשיטתה מיסוי זו כפייה על חלק מהאזרחים להעביר מכספם, שאותו הרוויחו בעמל הוגן, לחלק אחר של האזרחים שלא עמל בשביל הכסף.

הרבה אנשים מייד שואלים, רגע?! אז איך אפשר לאהוב מישהו? זה לא סותר את מושג האהבה? ראנד תשיב לכם שלאהוב מישהו הוא דבר אנוכי לחלוטין שמקדם את אושרכם הפרטי, ולפיכך מוסרי לעילא, אין בכך סתירה. אין גם סתירה בנתינה במערכת יחסים, משום שאתם נותנים על מנת לקבל, לקבל את אהבתו של האחר. אנו אוהבים אחרים משום שאנחנו מעריכים את מעלותיהם (חוכמה, יופי, חוש הומור, בטחון).

הראיון הראשוןמ- 1980 בהנחיית דונהיו:


הראיון האחר מ- 1959 בהנחיית מייק ואלס (שמעשן באולפן, וואו יוטיוב זה מגניב):

לשחק סוליטר זה בזבוז זמן? תחשבו שוב, ובואו נדבר על חישוביות אנושית.

סוליטר ומשחקים אחרים מבטלי זמן, הם מנת חלקה של כל פקידה בצה"ל, ושל רבים אחרים.
הד"ר הצעיר הבא יראה לכם איך לרתום את היכולת החישובית המבוזבזת הזאת לטובת המין אנושי, וזאת ע"י עטיפה של משימה סיזיפית ומשעממת במסגרת של משחק אחד-על-אחד מתגמל. אנשים משחקים בזה מעל 10 שעות ביום...!

לוידיאו של ההרצאה: חישוביות אנושית
למשחקים עצמם: כאן


לסיכום: דעי לך פקידה! גם את תורמת! (אם את מרביצה לעכבר מול המשחקים הנכונים).