יום שני, 27 באוקטובר 2008

חופשה באיי דרום תאילנד - המדריך למשתמש

פוסט זה מוקדש לאסף בן עזרא וניצן ניסים, מי יתן ותהיה לכם חופשה בת זונה בארץ הקודש - תאילנד!

נתחיל בלספר בשבחה של פוקט



פוקט היא תאילנד בזעיר אנפין, יש בה הכל: חוף ים יפייפה, בלאגן, שקט, זונות, מועדונים, ג'ונגל (באמת! יש איזור ג'ונגל ענק), קטנועים, טרקטורונים, אופנוע ים, ספיד בוט, דייג, פיינטבול, קארטינג, באנג'י, איצטדיון אגרוף תאילנדי, וכל אטרקציה אחרת שאתם יכולים לדמיין. תנופת בנייה שפקדה את פוקט בשנים האחרונות, הותירה אותה די זולה ביחס ליתר האיים. זה טוב לי :-)

החוף המרכזי הוא פאטונג, חוף פאטונג עמוס בבתי מלון, גסט האוסים, וחנויות. מין בלאגן עירוני שכזה.
אם אתם מחפשים שקט ושלווה הוא לא בשבילכם וכדאי לנסות את חוף קאטה-קארון הסמוך.

והנה הודעה מיוחדת: ספיציפית לפוקט מגיעות המון תיירות מרוסייה! מי שזה מדבר אליו... (שורות אלה נכתבו בתחילת 08 - טרם המשבר הכלכלי שהפיל את הבורסה של מוסקבה ב- 80%, מצב התיירות הרוסיות היום אינו ידוע).

למי שאוהב מועדונים לא ישעמם בפוקט: seduction, banana, tiger, holywood, club lime ועוד.
אני אישית חובב את ה- Seduction עם הרבה מוזיקה שחורה, ואת ה- Tiger הענק למרות המוני התאילנדיות שגודשות אותו ומעיקות.
כל המועדונים שמניתי מרוכזים באיזור רחוב ה- Bangala. משעות הערב הרחוב נסגר לתנועת כלי רכב והופך למדרחוב גדול מלא בתיירים,קבצנים נכים, וסוחרים לעת מצוא, נואשים לגמרי, שמנסים למכור לכם חבילות מסטיק פנים אל פנים.

מלונות מומלצים בפוקט: sweet home שסמוך לבית חב"ד, 400500 בהט ללילה לחדר נקי, ממוזג, פלוס מים חמים.
או פנקו את עצמכם במלון Bell aire (אין כאן טעות כתיב), 700 בהט ללילה + ארוחת בוקר, זהו מלון עם 6 קומות, לא רחוק מרחוב הבנגאלה.

אוכל: אני אכלתי מידי יום ב- No 6 restaurant, ארוחת צהריים בשרית ב- 50 באהט בלבד. ואציין שמעולם לא קיבלתי שם בעיות עיכול. אפשר גם לנסות שיפודים מהרחוב (לבקש להריח את שיפוד הבשר הנא לפני ששמים במנגל), 10 באהט לשיפוד בלבד. חפשו גם את soy foodland. אם בכל זאת לא מצאתם משהו מעניין במיוחד תנחתו על מקדונלדס אלמוני כלשהוא, חצי מחיר מהארץ.

לאוהבי הקניונים, נסו את קניון Jung Cylon הענק, סמוך לבנגאלה.

האי קו-סמואי



chaweng הוא החוף המרכזי, שנמצא 5 דקות נסיעה משדה התעופה. אל תתנו למוניות שם לעבוד עליכם. מקסימום 150 בהט לכרטיס מיניבוס, וגם זה יותר מדי.
הבנייה פחות צפופה מבפוקט, רוב המועדונים נמצאים בסמוך ל- green mango. חיי הלילה הרבה פחות טובים מבפוקט, אך חוף הים יפה יותר.

מומלץ לשכור קטנועים ולטייל מסביב לאי, קפצו לראות את ה- Big Buddha.
חוץ מלבנגקוק, כל הטיסות מופעלות ע"י בנגקוק איירוייז, המחירים בהתאם, שדה התעופה הקטן והחמוד שלהם נראה כמו גן זן יפני.
תכלס, קוסמואי די משעממץ ומבחינתי היא בעיקר משמשת תחנת מעבר לקופנגאן.

קופנגאן



מלא מסיבות, % גבוה מאוד של תיירים לעומת מקומיים, חופים מעולים, הרים וגבעות, אופנועים וסטאלבט.
כמובן מסיבות ה- full moon בחוף וה- half moon ביער.
המוזיקה היא בעיקר טראנסים, כולם נקרעים על החוף ויונקים בעקביות מ- backet-ים מלאים באלכוהול מזוייף.

האד-רין (had-rin) הוא החוף של הישראלים, שאר החופים ממש שקטים (ולפיכך משעממים).
האד-רין מורכב מ- 2 רצועות חוף, sunset ו- sunrise. בצד הסאנרייז יש יותר אקשן ויותר יקר. למרבה המזל הליכה מצד לצד אורכת 6 דקות בדיוק. לכן אני העדפתי לישון בצד ה- sunset, ללכת את השש דקות, ולבלות בצד ה- sunrise. חסכן כבר אמרנו?

[caption id="" align="alignleft" width="120" caption="המלון"]המלון[/caption]

מלון הבית: blue Marine resort בחוף הסאנסט, 700 באהט לאחלה חדר, מיזוג, קרמיקה, נקי, מיים חמים וערסל.
הוראות הגעה: רדו מהמעבורת בהאד-רין, התחילו ללכת ברחוב ומייד פנו שמאלה, לכו 5 דקות ברגל, הבלו מרין נמצא מייד אחרי מלון ה- black and white.

מסעדות מומלצות: מאמא שניצל (קיטשי אבל טעים), פפריקה (אוכל מזרחי), אום גאנש - אחלה מסעדה הודית.

מומלץ לבקר בפאב אמסטרדם שנמצא 20 דקות נסיעה במונית מהאד-רין לכיוון טונגסאלה (בירת קופנגן), התפריט דומה מאוד לתפריט של קופי-שופ ממוצע באמסטרדם, וכנראה שזו גם הסיבה לפופולריות הגואה של המקום.
גם אם לא בשביל זה באתם, עדיין יש משם נוף מדהים ובירה קרה.
אם אתם בקטע של סמים קלים, או קשים, לא כדאי לקנות מהסוחרים שמסתובבים במסיבות סמוך לקו המים, מי יודע אם אתם תשמשו כעלה התאנה השנתי של מפקד המשטרה של האי.

אזהרה! השכרות אופנוע ים, שמעתי על אנשים שנכוו, המשכיר יכול לסחוט אתכם על נזק שלא עשיתם. מאחר זה אי קטן וכולם מכירים את כולם, המשטרה לא תעזור לכם במיוחד אלא תצודד במשכיר. אז עדיף שלא, או לפחות לא פה.

קטנועים - בקופנגן לא הצלחתי למצוא מקום שלא דרש הפקדה של הדרכון, בשאר המקומות זה לא עובד ככה, כנראה שבקופנגן השופעת בשיפועים שיעור התאונות הוא גבוה במיוחד ביחס לשאר תאילנד, חפשו בגוגל: koh-panyang scare.
בסוף נכנעתי ונתתי דרכון, דאגתי לצלם את האופנוע בוידיאו מכל הכיוונים טרם שחתמתי עליו. רצוי גם לא לשכור מחנויות המקצועיות שסמוכות למזח ותוקפות אתכם איך שנחתתם. כדאי לשכור ממלון או עסק קטן שהקטנועים משמשים לו הכנסה צדדית בלבד.

פטאייה


עיר שהוקמה בזמן מלחמת קוריאה בשביל להוות בית זונות לחיילים אמריקנים. לא שווה ללכת, מלוכלך ומעפאן שם, גם אם אתם אוהבים זונות, זונות יש בכל מקום, בכל מקרה.

עצות כלליות



  • חוץ מבירח הדבש העתידי שלי, לא הייתי טורח ללכת למקומות המשעממים הבאים: הקוואסאן המסריח בבנקוק, קוטאו, ריילי ביץ, או-נאנג, קראבי וכ"ו.

  • ברוב תחנות המעבר יש מיניבוסים, זה יוצא זול יותר ממונית אלא אם אתם 3 אנשים או יותר.

  • טיסות עדיף להזמין כמה שיותר מוקדם - זה משמעותית יותר זול, בנוסף לכך, ברגע האחרון יכול להיות שלא ישארו מקומות פנויים ותבזבזו זמן חופשה יקר בבהייה במרצפות הטרמינל של שדה תעופה.

  • מוטורבייק-טקסי לעולם יהיה יותר זול מטוקטוק.

  • טוקטוק לעולם יהיה יותר זול ממונית.

  • לאנשי שלומנו - גם עם זונות מתמקחים על המחיר.

  • אפשר להסתדר יפה עם כספומט בלבד. בגלל העמלה החד פעמית, כדאי להוציא בכל פעם סכום גדול, למשל 20 אלף באהט (2200 שקל).

  • אם אתם מחביאים חפצים יקרי ערך בחדר במלון אתם חושפים את עצמכם לגניבה בידי חדרניות המלון+איש הקבלה.
    אם אתם מפקידים חפצי ערך בכספת המלון או בכספת בחדר, אתם חשופים רק לאיש הקבלה. עשו את החשבון לבד.

  • אל תסתובבו עם הדרכון שלכם, הפקידו אותו בכספת המלון, במקום זאת קחו איתכם צילום של הדרכון בכיס.

  • סרקו את הדרכון ושלחו אותו באימייל לעצמכם וכל החברים.

  • אבטחת מידע - שנו את הסיסמאות שלכם לדואר ופייסבוק טרם הנסיעה, כאשר חזרתם לבית שנו בחזרה את הסיסמה. יש מספיק חולרות ששמים keylogger באינטרנט קפה שבו השתמשתם.

  • אל נא תנסו להשתמש באנגלית שייקספירית עם התאילנדים, הם יהנהנו אליכם בהבנה גם אם לא הבינו כלום. במקום זאת, השמיטו את כל מילות הקישור האפשריות ועשו שימוש נרחב בתנועות ידיים והדגמות פנטומימה.

  • תקשורת - פרצו את הטלפון הסלולרי שלכם עוד בארץ, כשהגעתם לתאילנד, מייד קנו סים GSM של ("DTAC "HAPPY). רק 100 באהט. השיחות עולות גרושים. זה יעזור לכם לתאם בינכם אם אתם מסתובבים בנפרד, לתקשר עם תאילנדיות או תיירות מזדמנות, ועם ונהגי מונית תאילנדים שמחר לוקחים אותכם לשדה התעופה ב- 5 בבוקר, ושאר ירקות.

  • מלונות - הדסק פרייס לעולם יהיה יותר יקר מהאינטרנט, אני תמיד הזמנתי בעזרת אתר agoda.com. המחירים שם זולים ב-20 עד 50 אחוז יותר מבמלון עצמו. אפשר גם להזמין מהם בטלפון במקרה שמדובר בהזמנה מהרגע להרגע. יש גם המון מידע, תמונות וביקורות אמינות של תיירים מערביים על המלונות. מזמינים, מדפיסים וואוצ'ר ומגיעים איתו לקבלה. כדאי.

  • לא כדאי לקחת אוטובוסים של 8 שעות בשביל לחסוך 150 שקל על טיסה, זה סבל לא אנושי, אל תנסו אפילו. במיוחד לא בחופשה קצרה של אנשים עובדים.

  • קניות - בואו ננפץ מיתוס! אלקטרוניקה לא יותר זול מהארץ וגם אין אחריות. לא כדאי. בגדים גם לא משהו. הדבר היחיד שכן משתלם הוא זיופי בגדי מעצבים ומותגים. מזל שאותי זה לא מעניין. אפשר גם לקנות פיל מעץ במשקל 20 ק"ג במחיר די משתלם. תלוי בטעמכם האישי ובאוברוויט שלכם.

  • כל האלכוהול שנמכר בתיאלנד הוא מזוייף, בכל מקרה. ע"מ לצמצם נזקים לכבד - נסו להקפיד שטבעת הברזל מסביב לפקק אכן מולחמת אליו. אחרת מלאו את זה בחצר האחורית.

  • קצת סטטיסטיקה - אם אתם מבלים בלילות, אני מעריך שתבזבזו בממוצע 3000 באהט ליום (החישוב כולל לינה אבל לא כולל טיסות פנים).

  • שימו בטלפון את המספר של משטרת התיירות TAT, אבל שלא נדע.

  • מידי פעם יש צונאמי, או שהאופוזיציה הפוליטית חוסמת את שדה התעופה הבינלאומי (סורינאבומי שמו, לא?) אם זה קרה כשאתם שם אז נדפקתם.
    מצד שני, בישראל יש מלחמה בתדירות של פעם בשנה. מסקנה העולם אינו מושלם (פרט לפוקט).

  • לדיווחי הקודמים על תאילנד לחצו כאן.

  • אני חייב להודות שהפוסט של אמנון כרמל על תאילנד טוב יותר משלי. קראו גם אותו.


שיהיה בכיף ובואו איתי שוב בפסח הבא!

יום שלישי, 21 באוקטובר 2008

שוק המניות 2008 - חרא של שנה - חשבון נפש

אז אני משקיע בבורסה מאז 2007.

בכוונה ציינתי משקיע ולא סוחר, וזאת משום שאני קונה ומחזיק לטווח ארוך ולא קונה ומוכר מידי תקופה.
שנת 2008 הייתה שנה גרועה ביותר למשקיעים, לא רק שהפסדתי את כל רווחי 2007, אלא גם הפסדתי עשרות אחוזים מהקרן.
אם כן, האם טעיתי? ובמידה וכן, היכן?



איפה אני יודע שלא טעיתי:

  1. כמעט ולא קניתי קרנות נאמנות אלא רק תעודות סל (ת"ס). נהגתי כך משום שמחקרים רבים מראים שקרן הנאמנות הממוצעת לא מסוגלת להביס את תשואות המדד שעליו היא מבססת את פעילותה. וכן, שאין מתאם מובהק בין גובה דמי הניהול של הקרן לבין תשואות הנטו של הקרן. ובנוסף שקרן שהצליחה השנה לאו דווקא תצליח בשנה הבאה.

  2. פיזור סיכונים - לא קניתי מניה של חברה א' או חברה ב'. קניתי ת"ס על מדדים מרכזיים של שוקי מניות.

  3. פיזרתי בין שוקי מניות מפותחים (ארצות הברית, אירופה) ושוקי מניות מתפתחים (סין, הודו, אמריקה הלטינית).

  4. ידוע ש- ת"א 100 עולה ב- 15% שנתי בטווח הארוך. הדאו ג'ונס עולה ב- 10% בשנה בטווח הארוך.
    היה ברור לי שעלול להתרחש מה שאכן אירע השנה, זאת לא הייתה הפתעה לא נעימה בלתי צפויה לחלוטין. מכיוון שאני משקיע לטווח אני לא נלחץ מזה יתר על המידה.
    שימו לב שאם אתם לא מסוגלים להכנס לטווח ארוך אז למשקיעים מסוגכם, הבורסה היא כמו קזינו, אמנם קזינו שמפסיד (התוחלת היא חיובית ולא שלילית) אבל יש לקחת בחשבון את סטיות התקן העצומות בדרך אל התוחלת.

  5. למיטב ידיעתי, לא נכנסתי בבועה אלא במחירים שקולים. ע"פ מה שקראתי במהלך 2007, המכפילים (שווי חברה חלקי רווח שנתי) עדיין היו בתחום הסביר.


היכן כן טעיתי:

  1. בטווח הארוך מאוד הכל עולה, אך עדיין אפשר להכנס בנקודת זמן גרועה במיוחד (שיא) ולא להגיע שוב אל השיא אלא 15 שנים אח"כ. מה ששכחתי לעשות הוא לא לקנות מניות ברכישה אחת או שניים אלא לפזר את קניית המניות ע"פ טווח זמן ארוך יותר ע"מ למצע את מחיר הקנייה (מבטיח שלא תקנו דווקא בנקודת השיא).


מה עושים עכשיו:

  1. המשבר הנוכחי נראה יותר כמשבר פיננסי ולא פיסקאלי, אך משבר אשראי שאינו מזוהה בזמן ומטופל כראוי עשוי לגרום לנזקים רבים (ראו את העשור האבוד של יפן).
    נראה שממשלות העולם כן דואגות לשוק המניות (על חשבון משלמי המיסים שלהם) ומזרימות הון לבנקים ע"מ להוריד את יחס ההלוואות להון העצמי, בכך הן מבטיחות שהבנקים לא יחששו להלוות לציבור עקב הון עצמי נמוך מדי, ומונעות יצירתו של מחנק אשראי.
    בהיותי משקיע לטווח ארוך, אני רואה את המחירים הנוכחיים הזולים כהזדמנות כניסה מצויינת (ע"ע וורן באפט).
    ואמנם יש בכך גם אפקט של מהמר שהולך לכיוון של דאבל אור נאט'ינג. אני חש שהסיכויים לטובתי. בסיכומו של דבר הסכומים המעורבים הם לא עצומים ביחס להכנסה הפרמננטית שלי. נחייה ונראה.