ביום שפייסבוק הרג את גוגל

בחודשים האחרונים שמעתי הרבה דיבורים על כך שגוגל מרגישה מאויימת מההצלחה של פייסבוק. גולשים רבים מבלים זמן הולך וגדל מסך זמן הגלישה שלהם בתוך הגן הסגור של פייסבוק וממעטים לבקר בעולם שבחוץ, שם ניתן לומר שלגוגל יש את היתרון: נאמר וחיפשתי אתר על גינון, עשיתי את זה בגוגל, נחשפתי לפרסומת בדף החיפוש, בשהייה באתר הגינון גוגל אנליטיקס רשם כל מה שעשיתי, וקיבלתי מנה נוספת של פרסומות אדוורדס בתוך האתר.
אפילו את הפוסט הספיציפי הזה רוב הסיכויים שאתם קוראים דרך שכפול בפייסבוק, למרות שבמקור הוא מפורסם במקור בבלוג הפרטי שלי.



עדות פרטית להצלחה ההולכת וגוברת של פייסבוק ראיתי ביום ראשון הזה כשליטל (מואה!) רצתה להתבונן בתצוגה של חנויות תכשיטים. אני כמובן הייתי מחפש בגוגל תחילה, ואז אולי בזאפ, בעוד שלה היה הכי ברור בעולם שכדאי לחפש את זה בפייסבוק! וכמובן שהיא אכן מצאה כמה וכמה חנויות תכשיטים ישראליות עם דף פייסבוק (לאיזה חנות היום אין דף פייסבוק, הרי אין לזה עלויות הקמה).

כלומר, פייסבוק מביאה לגוגל את הסעיף לא רק בפיתוי עובדי עמק הסיליקון של גוגל לבוא לעבוד אצלה, ולא רק בכך שהיא לא מאפשרת לזחלן של גוגל לסרוק את רוב התכנים שבפייסבוק, אלא גם בתחום חיפוש המוצרים (בחיפוש אנשים הקרב כבר מזמן הוכרע) פייסבוק מצליח לגנוב תנועת גולשים נכבדת מגוגל.
אני הייתי שם ביום שזה קרה.

אבל מי אומר שזה משחק סכום אפס בכל החזיתות? לדוגמה, מאז שיש לי טלפון אנדרואיד (גוגל) אני מבקר הרבה יותר באפליקציית הפייסבוק.
מה דעתכם?

האינטרנט יקנה לכם פלאפל

בסוף אוקטובר 2010, פרסמתי את הפוסט: אפשר לעשות כסף לפלאפל מהאינטרנט הזה?

לאחר חודש וחצי של פעילות פרסומית שוקקת שהכניסה לכיסי (וירטואלית עדיין) סכום עתק של 3.5 דולר אני שמח להודיע שהתשובה היא כן, עם ההסתייגויות הבאות:

1. צריך לחכות קצת\הרבה - גוגל אדסנס משלמים רק כאשר אתם מגיעים לבוחטה של 100 דולר - כלומר בקצב של 2.3 דולר לחודש, הצ'ק ישולשל לתיבה הדואר היוצא של גוגל סאן פרנסיסקו רק בעוד שלוש וחצי שנים בערך. עד אז אני אשאר רעב כנראה. יש גם מצב שצריך חשבון בנק אמריקני בשביל להפקיד את הצ'ק.


2. קהל יעד גרוע לפרסומות - האתר שלי הוא אתר מקצועי בנושאי תכנות. לרוב, מגיעים עליו דרך מנועי חיפוש, מוצאים מה שרוצים ומסתלקים.
   המשתמשים מתקינים חוסם פרסומות, או מספיק מנוסים בשביל לסנן את הגוש הפרסומת הגרפי עוד לפני שאוסף הפיקסלים עברו מהרשתית למרכז הראייה במוח. לפיכך יש לי נתון מזעזע של eCPM=69c, קליק לכל אלף מאתיים צפיות (נמוך מאוד לפי כל המדדים).
   מנויי ה- RSS גם מתחמקים מפרסומות, נדמה לי.


3. לא פועל זורקים - אמרתי אולי ספרות מקצועית כן יקנו. תקעתי מלבן פרסומת של ברנס אנד נובל (דרך תוכנית השותפים של גוגל). קליקים כן היו, לפחות אחד ביום. הבעיה היא שברנס אנד נובל (בניגוד לגוגל) לא משלמים ע"פ קליק, אלא לפי 6% מהמכירות - שלא היו במשך 45 יום. הסקתי מסקנות והחלפתי את הספרים בעוד בלוק אדסנס.


4. אתרים מעניינים בתחום הפרסום\שיווק ברשת:
   המליונר בפיג'מה - טיפים לעבודה במשרה מלאה בשיווק מוצרים באינטרנט. ככה זה עובד:
   אתם בוחרים מוצר דבילי כמו דיאטת מגנטים או קורס שחייה בהתכתבות וסוגרים עם המוכר הסיני שתשווקו בעבורו את המוצר בתמורה לעשרות אחוזי עמלה ממחיר המוצר.
   עכשיו רק צריך למצוא קונים מהסוג שאוהבים לקנות שטויות מחוברת של הויזה.
   אתם קונים מגוגל (אד-וורד) שטחי פרסומות למוצר שיופיעו באתרים שמכילים את ה- key words שבחרתם.
   אנשים נטולי חוסם פרסומות מקליקים על הפרסומת שלכם (אתם משלמים לגוגל כמה דולרים על כל קליק) ומגיעים ל"דף הנחיתה" שהכינותם מראש. בדף ממתינה לקונים תפאורה מפוברקת בדמות ביקורת אמינה שמשבחת את מעלות  המוצר. הקונים נדלקים וקונים את המוצר המיותר דרככם. הופ הרווחתם עמלה יפה. גאוני, לא?
   
   היתוך קר, גם משעשע בפני עצמו וגם מעיד על עצמו שכן הרוויח כמה גרושים בעזרת תוכנית שותפים של דיל-אקסטרים.

כניסת AUX ידידתו הטובה ביותר של האדם

רכבי ליסינג ידועים לשימצה במפרט העני שהם אונסים על הנהגים, אבל ראבק! תורידו את כניסת ה- AUX מגזירות הצנע!
כן, כניסת AUX (Auxilary). לא, זה לא בגרמנית. אני מדבר על כניסת המיקרופון הקסומה הזאת שמאפשרת לשמוע מוזיקה מנגן המוזיקה שלכם הישר למערכת השמע של הרכב.
ללא כניסת AUX, אתם לא *באמת* קובעים למה תאזינו בשעות הארוכות שאתם מבלים מידי שבוע ברכב. ואז אתם עלולים למצוא את עצמכם מדקלמים בטמטום חושים את הדואט הפרסומי של גבי גזית וליבנת פורן מנכל"ית המרכז למימוש לזכויות רפואיות. במקום להיות האדון בבית ולבחור לשמוע: מוזיקה, פודקסט, או אודיו בוק, שאתם אלה שבחרת אותו.

[caption id="attachment_387" align="alignnone" width="480" caption="שלי מודל טיפה שונה - יש עוד כמה כפתורים"][/caption]

מעשה שהיה כך היה (ביום א' השבוע): לקחתי פורד פוקוס 2010 מהפול של העבודה (ליסינג משומש שאפשר להחזיר בלי קנס), ידעתי שיכול להיות שאני אוכל אותה ואין AUX. כששאלתי את הבחור מהליסינג הוא אישר לי שאין. פוקוס לא ליסינגית מגיעה עם מערכת סבירה של סוני, אבל לא בעולם הליסינג, כאן תקעו מערכת מיושנת ford cd6000. וכמובן שאין לה AUX (מצחיק שכן יש כפתור, אבל אין חור. חרוז).
אני לא מוכן להשבר. התחלתי לחקור אונליין. אולי יש פתרון שלא חשבתי עליו? טריק, משהו שמזמינים מאיביי, או משהו\כלשהוא.
אחרי שיטוט די ארוך, בפורומים באנגלית ובעברית, התחלתי להבין שיש סיכוי מסויים שיהיה חור AUX, או רק הכנה לחור כזה, בתא הכפפות. תא כפפות! למה שמישהו ישים שם כניסה לנגן?!
בדקתי, ולהפתעתי בצד העליון של המסגרת הפנימית של התא נמצא חור מוזר וחשוך, תקעתי לתוכו ויש! מגנן.
אפשר לסגור את התא על הכבל (אני צריך את הנגן מחוץ לתא, לא?). מכוער אבל מתפקד.


מוציא את החשק מהליסינג כל ההפשטת אבזור הזאת. נקווה שאחרי שאוצר הוריד את מדגות המס הקשיחות (115K הייתה התקרה להכלל בקבוצת המס הפופולרית), יפסיקו היבואנים\חברות הליסינג להפשיט את האוטו מכל דבר שגורם לשהות בו להפוך לקצת יותר נעימה בשביל לחסוך עוד שני שקל.
כבר אמרתי, תורידו כרית אויר אחת משש, ותשאירו אוקס ומשענת יד ימין.

אפשר לעשות כסף לפלאפל מהאינטרנט הזה?

יש לי שני אתרים, זה שאתם גולשים בו עכשיו (144 דפים נצפים ב- 24 שעות, קוראים מישראל בלבד) ובלוג טכנולוגי ( 436 דפים ל-24 ש', בינלאומי). אמרתי בוא נראה אם אפשר להוציא כמה גרושים מפרסומות.
- אם אתם קוראים את הטקסט הזה דרך פייסבוק, בואו תעברו לקרוא באתר -

בתחילה ניסיתי להרשם לתוכנית השותפים של איביי, ונענתי בסירוב צורב. בהיותי מורגל בסירובים עוד מתקופת התיכון, לא אמרתי נואש, וחשבתי על כיוון אחר. מה לגבי לדחוף פרסומות (רלוונטיות) לספרי מחשבים, מברנס אנד נובל ספרים, בבלוג הטכנולוגי (בהנחה שמגיעים לשם 2 גולשים ביום שאינם מאובזרים בחוסם פרסומות בדפדפן).

מסתבר ש- B&N מתבססים על אדסנס של גוגל כפלטפורמת השותפים שלהם, ולכן מצריכים הרשמה לאדסנס.
אצתי לפתוח חשבון אדסנס. דף ההרשמה לא ממש פעל, לא בפיירפוקס ולא באקספלורר, הנחתי שזאת בעייה זמנית שתתוקן במהרה, אך כאשר חלפו להם יומיים והדף נותר מעוות ושבור כמות שהיה, הבנתי שמשהו כאן לא בסדר... גיגול קצר גרם לי להבין שלא אחר מאשר חוסם הפרסומות שלי בדפדפן (שכנראה לא מתלהב מ- url-ים שמכילים את המילה אדסנס) מונע ממני לערוק אל הצד השני של המתרס האינטרנטי (אירוני, לא? :) ). סוף דבר, נטרלתי את אדבלוק+ וההרשמה צלחה.

כעת אני מחכה לאישור מגוגל שהם רוצים אותי בתור איש מכירות שלהם. האם אני בדרך למליון הראשון?

אגב, אם התחום של פרסומת מציקות מעניין אותכם, הנה אתר מומלץ של בחור ישראלי צעיר שלקח ברצינות את הרעיון לעשות מליון שקל מבלי להוריד את הפיג'מה שלו.
נ.ב
מה זה בכלל המילה הזאת פיג'מה? מילה מוזרה, לא? תגידו הרבה פעמים רצוף ומהר, פיג'מה, פיג'מה, פיג'מה, ... פיגור.

החלום האמריקני - הגרלת גרין קארד 2010 נפתחה

הגלרת הגרין קארד (green card) של השנתית נפתחה לא מזמן, ותסגר ב- 3 בנובמבר 2010.
(אם יש בעיות עברית בקריאה אז הפוסט המקורי מופיע כאן).
ההשתתפות החינמית והלא מחייבת (אז למה שלא להשתתף?) מצריכה מילוי אונליין של טופס הכולל בערך 10 פרטים מזהים טרוייאליים + תמונה (סה"כ בערך 15 ד' עבודה, או הרבה יותר אם אתה לא יודעים לערוך תמונה דיגיטלית).
זכייה משמעותה ויזת תושבות קבע בארצות הברית, אפשרות לעבוד באופן חופשי, ובהמשך אזרחות אמריקנית.
הסיכוי לזכייה הוא סדר גודל של אחוז בודד (ישנם 50K זוכים בשנה, לעומת 5M משתתפים תקינים).



עוד פרטים:

1. אם זכיתם גם בן\בת הזוג והילדים זוכים אוט'.


2. הזכייה לא מחייבת אותכם לכלום, תרצו תממשו, לא תרצו פשוט תמשיכו לשלם בארץ 50% מס הכנסה, 16% מע"מ, 110% מס מכונית, 1.5 מליון שקל לדירה בת 60 בלי תמ"א 38, אגרת רשות השידור, לפרנס אברכי משי, לההרג בשביל אדמה "קדושה", להענש בגירוש לחו"ל כדי להתחתן עם אהובכם הלא יהודי מספיק, ולהחלב בביטוח לאומי שמוזרק ישירות לחשבונות הבנק של זוגות נעדרי חשיבה עצמאית שתכלית קיומם היא פס יצור של לכל הפחות עשרה בורים נוספים כמותם.


3. אל תתפתו לאתרים שגובים תשלום בעבור הרשמה, זה רק יסבך אתכם, גם בלעדיהם התהליך הוא נורא פשוט.

סיכום דבר, כנראה שהסיכויי שאני באמת יחליט להגר אם אזכה, די דומה לסיכויי לזכות מלכתחילה... אבל שיהיה, השתתפתי.
אז תזכרו שיש לנו ארץ נהדרת, אבל גם ארה"ב לא רעה. בהצלחה.

גילי לתפקיד המדען הראשי של משרד החינוך

בעקבות פיטוריו של ד"ר גבי אביטל, המדען (רב) הראשי של משרד החינוך. אני שמח להציע את מועמדותי לג'וב!

כישורי הרלוונטים:

1. מאמין ויודע שכדור הארץ הוא דיסקה שטוחה הניצבת על גבו של פיל העומד על שיריונם של שלשה צבי ים עצומים ששוחים באוקיינוס שמשתרע עד מגדרה לחדרה.


2. דוקטורנט באלכימיה. התמחות בבישול עופרת לזהב.


3. תמיד אומר מזל טוב כשנשברת צלחת.


4. חבר מרכז ליכוד.

גם אני אלרגי למנחם הורוביץ

היום היה סתם יום. בהיתי בטלויזיה ונפלתי על כתבה מ ש ע מ מ ת של מנחם הורוביץ המשמים בערוץ 2 או 10, לא זוכר בדיוק.
חוויית הצפייה בשמנמן הדתי מצפון לואדי ערה, זעזעה אותי קשות. וכמו כל אזרח טוב מייד ניגשתי לפתוח hate group בפייסבוק שתוקדש לאיש ולכיפה מ.ה.

היה מצחיק, אם כי צפוי, לגלות שלצערי הקדימו אותי עם ארבע קבוצות שנאה יחודיות למנחם. ויתרתי על הרעיון.
מצד שני אולי הייתי צריך להבין שכבר ב- 2008 יצא מהאופנה להצטרף לקבוצות נונסס סטייל: "גם אני אוהב עמבה", או "רוצה את המשקפיים כמו של עמנואל הלפרין".

הקלדה עיוורת - אתם יכולים להרשות לעצמכם שלא?

עד שלא יהיה חיבור ישיר בין המוח שלנו לבין המחשב, כנראה שהמקלדת תשאר אמצעי התקשורת הראשי שלכם עם המחשב. לכן אני לא מסוגל להבין אנשים שמשתמשים במחשב על בסיס יום יומי (חלקם אף מתכנתים) אבל לא טורחים להשקיע השקעה זעומה של 10-20 שעות לרכוש מיומנות הקלדה עיוורת שתשמש אותם עד למוות (או עד שתתפסו בגניבה - לתושבי סעודיה).



יתרונות ההקלדה העיוורת:

1. תוכלו להקליד בחושך.


2. לא תסיימו להקליד משפט ורק אז תגלו שהוא באנגלית במקום בעברית -> לכן תוכלו להסיר את התקנת הפוך על הפוך מהחשב -> הנה קיבלתם יותר מקום לפורנו.


3. תוכלו לראות סיינפלד ולהקליד בו זמנית.


4. תוכלו לקרוא מה כוסית1987 כותבת בצ'אט תוך כדי שאתם עונים לה על שאלה קודמת שלה. עוקפים את המחזרים האחרים.


5. תוכלו לקבל מבקרים במשרד, לשמוע אותם, להביט להם בעיניים, להנהן בחשיבות עצמית ובעיניים חלולות, ולהעסיק את מוחכם ואצבעותכם במענה לאימייל התופח שלכם.


6. תרשימו עמוקות אנשים מאותגרים טכנולוגית.


7. אתם כבר מקלידים עיוור בסמס סלולרי לא? תעברו גם למחשב.


8. תוכלו לבחון את מיומנותכם החדשה, ולפרסם את התוצאות בקיר הפייסבוק שלכם. מבטי הקנאה לא יאחרו לבוא.


9. תוכלו לשחק אותה בחיפוש עם גוגל אינסטנט.


10. תתרכזו במטוטלת שלי, 5... 4... 3... העיניים שלכם נעשות כבדות..., 2..., 1.. אתם עייפים, אני שולט בכם. תלמדו הקלדה עיוורת!

שיכנעתי? החלטתם ללכת על זה? איך מתקדם? כמה מילים אתם עושים בדקה? תגיבו לי כאן.

לספר למוכר במכולת את הקוד לכספת בשוויץ

המכתב בהמשך הוא דוגמה טובה מדוע  א ס ו ר להשתמש בססמה של אתר חשוב (מייל\בנק\...) גם באתר קיקיוני (פורנו\טורק\פיצה האט\...).
אם האתר הלא חשוב, מתעקש על יוזר וסיסמה אז נסו למצוא יוזר קיים ב- bugmenot.com.
אציין שגם openID היא חלופה לא רעה לאתרים שאינם קריטיים מבחינת אבטחת מידע.



המכתב שקיבלתי מאתר פיצה האט לאחר שזה נפרץ בידי האקרים טורקיים:

נחום גילי,


לאחר בדיקה שערכנו הבוקר, מסתבר שאומנם האקרים תורכים פרצו לאתר האינטרנט של פיצה האט וגנבו את רשימת כתובת המייל והסיסמאות.

יש לציין שאנו לא שומרים מספרי כרטיסי אשראי לא באתר האינטרנט,  ולא בשום מקום אחר, ועל כן, אין סיכון לאובדן כספי כלשהו.

החשיפה היחידה הינה לשם המשתמש , כתובת האימייל וסיסמת הכניסה לפיצה האט.

כמובן שאצלנו אין להאקר מה לעשות עם הסיסמה, מלבד להזמין פיצה בשמכם. ולשלם עליה מכספו הוא.

ואולם, אנו מצטערים ומתנצלים על עוגמת הנפש שעלולה להיגרם מעצם החשיפה של הנתונים, ופועלים מייד לסגור פרצה זו.

אנו ממליצים לאילו שמשתמשים בסיסמא זו גם לאתרים אחרים, להחליף אותה.

ושוב סליחה.



צוות פיצה האט ישראל

דיאטת החשמל של הדאטה סנטר

חבר היה חולה אז החלפתי אותו בכנס SwSTE 2010 במלון דניאל בהרצליה.
מלון דניאל הוא מלון מקסים שיושב על שפת הים של הרצליה, יתכן שאתם זוכרים אותו כמקום דקירתו של עמיר מולנר בעת פגישת פסגה של עבריינים ב- 2006. כל אחד והכנסים שלו.
הייתה ארוחת בוקר לא רעה שכללה גרנולות, יוגורטים, לחמניות קטנות וחמודות ושתייה חמה וקרה. אף אחד לא דקר אותי. ארוחת הצהריים הייתה סבבה, משהו בסגון עסקית 49 ש"ח.


בחצי הראשון של היום נכחתי בהרצאתו של ד"ר טום קלר שהגיע כל הדרך מ- IBM ארה"ב לספר לחמשת המתעניינים הבודדים על הדאטה סנטרס של העתיד (כל השאר הלכו להרצאה על agile).

תכלס' לעניין: דאטה סנטר

מה זה בכלל - דאטה סנטר הוא מבנה שמרכז כמויות גדולות של ציוד מחשבים ותקשורת.



אוכל חשמל - דאטה סנטר צורך חשמל בכמויות אדירות. 2%-4% מצריכת החשמל של ארה"ב נובעת מדאטה סנטרס. ועקומת העלייה ממשיכה להיות תלולה. ארון שרתים (rack) בודד שוקל כמו מכונית משפחתית וצורך חשמל כמו 15 בתי אב.

דאטה סנטרס נוטים להבנות סמוך לסכרים מפיקי חשמל או מקורות אנרגיה תאותרמית.
הבדל של סנט אחד לקילוואט יקבעו אם הדאטה סנטר יוקם במדינה אחת או אצל חברתה.

דרושה דיאטה - הצרכים גדלילם, אך מטעמי איכות סביבה ורגולצייה לא ניתן להקים תחנות כוח חדשות חדשות לבקרים, ולכן החשש שדרישות האנרגיה של הדאטה סנטרס עשויות להיוותר ללא מענה. לפיכך חסכון בחשמל תופס מקום חשוב אצל מעצבי הדאטה סנטרס של המחר.

מטליות הפחד - צרכים חדשים מחייבים פתרונות חדשים. אך מכיוון שדאטה סנטר מתנהלים ב- "מנטליות של פחד" (מי שמפשל מפוטר), וכאשר המטרה הראשית היא להבטיח את הזמינות והתפקוד של הציוד, אנו רואים חשש מתמיד מטכנולוגיות ושיטות חדשות שעשויות להשפיע לרעה על הזמינות גם אם זה לטובת מטרות חשובות אחרות כמו חסכון באנרגיה.

קירור מים - משימת הקירור המתמיד היא אחד מצרכני החשמל הגדולים בדאטה סנטר. מחשבי החדר של פעם קוררו במים, עם עליית המחשב האישי עברנו לקירור אוויר.
מים הם מעביר חום מצויין, הרבה יותר מאוויר, ולכן קירור המים צפוי לחזור לזירה כפתרון מנצח. כמובן שהשינוי צפוי לעורר אתגרים משלו, למשל איך להבטיח שהחבר'ה לא יתחשמלו ואיך להגן על הציוד מפני דליפות אפשריות.

[caption id="attachment_313" align="alignnone" width="285" caption="תמונה לא משקפת - בעתיד לא יהיה מקום לבן האנוש - פי 2 מקום"][/caption]

קונטיינרים מסין - הדאטה סנטרס של העתיד צפויים לעבוד בשיטת המודולים - קופסאות בגודל של קונטיינר סטנדרטי להובלה ימית שיורכבו בסין. כל מודול יכלול מספר רב של מחשבים דחוסים בצורה מירבית ללא גישה לאדם. הקירור יהיה קירור מים.
מגיע מודול כזה, מחברים לו כבלים והוא מתחיל לעבוד, אם מתקלקל מחשב מסויים במודול, מנטרלים את המחשב הבעייתי (דומה לסימון bad sector בדיסק קשיח) וממשיכים לעבוד עם השאר. אחרי תקופת של סיום הכדאיות הכלכלית שולחים את המודול בחזרה לסין שם הוא מפורק בחזרה לגורמים. מיותר לציין שבסין תקנות המחזור ואיכות הסביבה נמוכות בהרבה מבעולם המערבי.

לרוץ חם - מכיוון שהמון אנרגיה נאכלת לצורכי קירור, נשאלת השאלה האם אפשר להתחמק מלקרר את הדאטה סנטר. ישנה מגמה "לרוץ חם" שבה היצרנים יאפשרו להעלות את דרישות הטמפרטורה המומלצת שבה הרכיבים מתפקדים בשגרה, כך שנדרש לקרר פחות.
מעניין לציין שכאשר מקררים מעבדים צריכת החשמל שלהם פוחתת (עבור אותה כמות עבודה) ומכאן שקירור (עד לרמה מסויימת) דווקא חוסך חשמל. קשור למושג ה"התנגדות" בפיזיקה לא?



לסגור את הברז בזמן שמצחצחים שיניים - שרתים מבזבזים אנרגיה גם בזמן שהם עומדים ולא עושים כלום.
המגמה היא לאפשר שינה והשקמה זריזה של רכיבים בתוך השרת (דיסקים, זכרונות, ליבות) תוך כדי ריצה על מנת לחסוך אנרגיה בין פרצי עבודה.
לדוגמה: אם פחות מ50% מהזכרון בשימוש, מנהל זכרון חכם של מערכת ההפעלה, יוכל להקצות את כל הזכרון על רק אחד מזוג שבבי הזכרון, כך שיהיה אפשר לכבות את בן זוגו עד שצריכת הזכרון תעבור את 50 האחוזים ויהיה בו צורך אמיתית.

כפל ביטוח - לכל רכיב אספקת כוח בדאטה סנטר מגדול ועד קטן (שנאים, מתגים, ספק כוח) יש שולי בטיחות של כמה עשרות אחוזים צריכת חשמל לפני שהוא קורס. כל זה יפה, אבל כשמסתכלים על כל השרשרת, הניצולת הכוללת (מכפלה של כל החוליות בשרשרת) היא בערך חצי! כלומר חצי מהאנרגיה שנכנסת מתבזבזת בדרך!
הדבר מחייב הסתכלות כוללת על סך המערך (שמערב יצרנים שונים) והורדת ספים מסויימים, במטרה לאזן בין סך צריכת החשמל לסך הזמינות.

וירטואליזציה - אי אפשר שלא להזכיר, ולכן נזכיר. אוקי. הזכרנו. זהו.

שיפור ביצועים חוזר לאופנה - בעבר הרחוק שיפור ביצועים היה ביג דיל, מאז, כל עוד חוק מור עשה את העבודה שיפור ביצועים נדחק לפינה ("זה קצת איטי עכשיו - אבל לא משנה - שנה הבאה יצא מעבד מהיר יותר").
אבל אם חושבים על זה, ביצועים וצריכת כוח הם שני צדדים של אותו מטבע ולכן אם ברצוננו להפחית צריכת כוח, עלינו לשפר ביצועים. ברוך הבא לבמה שיפור הביצועים!

יאללה סיימנו. אם בא לכם לקרוא מאמרים טכנים נוספים, בקרו באתר הטכני שלי javatuning.com. תבלו וכבו (הייברנייט) את המחשב שלכם בלילה .

פאנל בטכניון על הנדסת תוכנה בעולם האמיתי

נפלה בחלקי ההזדמנות לקחת חלק בפאנל שהופיע לפני קבוצת סטודנטים בטכניון.
הרעיון של יוזם הפאנל, איתי ממן, היה לחשוף את הסטודנטים הרכים למה שעובד ולא עובד בעולם האמיתי של פיתוח תוכנה. היינו מספר נציגים מכמה חברות. ראו וידיאו\אודיו כאן אצל רן תבורי.
לקוראים בפייסבוק, ניתן לקרוא פוסט זה גם בבלוג שלי.

צעירים, הנדסה, ודחיפות באוטובוס

הנדסה היא תחום מרתק. בין אם אתה ילד בן ארבע שיושב בחדרו ומרים מגדל של 50 ס"מ מקוביות לגו, או בין אם אתה בין ארבעים והמהנדס הראשי של מגדל בורג' חליפה בדובאי שמתנשא לכמעט קילומטר אל תוך השמיים. בנוסף, משכורות המהנדסים מראות שישנו ביקוש גבוה למהנדסים בשוק העבודה. כך כיף שמשתלם לעבוד במה שאוהבים.

במסגרת ה- eWeek של אי.בי.אמ בישראל התמזל מזלי לפגוש קהל של 150 ילדים בכיתות ט' (טרם בחירת מגמה בתיכון) לדיאלוג פתוח של שעה על מחשבים והנדסה. כילד, אני זוכר מספר הרצאות\מפגשים לימודיות שנחרטו בזכרוני ועצבו את תפיסת עולמי, קוויתי שהרצאה שלי תותיר סוג של חותם שכזה אצל כמה יותר מהילדים. אחרי שווידאתי ל- 148 מתוך 150 ילדים יש פייסבוק, ול- 147 מתוך ה- 148 יש חווה בפייסבוק, התחלנו לדבר על איך מחשבים באים לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו (קופה בחנות, מחשב הזרקת דלק באוטו, הממיר בטלויזיה, מחשב השקייה אוטומטית, וכ"ו).
אח"כ עברנו לתכנן ביחד פתרון חכם שיעזור למנוע את המצב שבו סיימת את יום הלימודים בבה"ס, אתה מחכה לקו 28 א' (ת"מ ירושלים ל- גבעת רם), האוטובוס מגיע מפוצץ לתחנה, אתה איכשהוא נדחס לתוכו, הנהג סוגר לך את הדלת על הראש, במקרה הרע נתקעת ליד בית השחי של תלמיד שהרגע סיים לשבור שיא ריצת 2000 בשיעור ספורט (במקרה הפחות רע אתה צמוד לתלמידה שתמיד הסתכלת עליה מקצה הכיתה). ואיך שהאוטובוס עוזב את התחנה, איתך עליו, אתה רואה דרך השימשה האחורית קו 28א נוסף! וריק!, מגיע לתחנה ועוזב ריק.
עכשיו, אם הנהג של האוטובוס הראשון היה יכול לדעת שישנו מאחוריו עוד אוטובוס ריק, הוא היה מדלג הלאה והסרדינים הנוספים היו זוכים לעלות האוטובוס הריק.

חשבנו איך ניתן להקים מרכז בקרה אוטומטי שיעביר לנהג האוטובוס הראשון טיפ בסגנון, אתה די מלא, דלג הלאה, יש מאחוריך במרחק של 60 שניות אוטובוס ריק. חשבנו אילו סנסורים (חיישנים) ניתן לפרוש ולקשר למרכז הבקרה בכדי לאסוף נתונים על מספר הנוסעים באוטובוס. מה היתרונות והחסרונות של כל סנסור (מחיר, כבר קיים?, דיוק, הסתמכות על גורם אנושי, שומר על פרטיות הנוסעים?, רגיש לתקלות) וכ"ו. בדיוק אותם שיקולים שמהנדסים אמיתיים בוררים בינהם בחיים האמיתיים. הילדים לא פסחו על אף סוג סנסור שאני דמיינתי טרם הפגישה.

[caption id="attachment_295" align="alignnone" width="350" caption="הדיאודורנט הוא לא בשבילך, הוא בשבילי."][/caption]

היה ממש כיף. יצאתי משם מלא באנרגיות. ונזכרתי, לרגע, איך זה להיות בין 15 שוב. רק בלי החצ'קונים.

ואסיים בהמלצה על האתר הוותיק: "איך דברים עובדים" (באנגלית), שמצליח להסביר את העולם שמסביבנו פועל בצורה פשוטה ובליווי אנימציות.

איך *לא* זורקים לפח לאפטופ שנכבה

הלאפטופ של חברה שלי התחיל לעשות פלאברות ולכבות את עצמו כשבא לו ובמיוחד בעת גלישה באתרים גדושי פלאש. אמנם מדובר במחשב די ישן, אבל לגלישה אקראית ומסמך וורד פה ושם הוא סביר.
התקנתי SpeedFan בשביל לצפות בטמפרטורת המעבד טרם ההתאבדות, ואכן המעבד התקרב ל- 70 מעלות (נדמה לי שזה הגבול הבטוח) טרם שהנייד החליט להגן על עצמו בכיבוי עצמי.

מכיוון שהמחשב די קשיש (4-5 שנים), היה די הגיוני שהמאוורר שבק חיים, או בקושי מסתובב. בעקבות הצלחות קודמות, אמרתי יאללה נתקן. ניסיתי להגיע אל המאוורר ע"י פירוק המארז אבל התאכזבתי לגלות שזה קשה ממה ששיערתי. אמנם ישנם פנאלים יעודיים בשביל להגיע לזכרונות, ולדיסק קשיח, אבל לא משנה כמה ברגים פירקתי, לא הצלחתי למצוא דרך לחשוף את המאוורר בשלמותו.
מכיוון שהברירה הייתה, פח אשפה או תיקון, החלטתי להפוך קצת יותר אגרסיבי, ניסרתי את גריל הפלאסטיק שחסם את הגישה למאוורר בעזרת שילוב כלים מגוחך של מברג וסכין מריחה.

[caption id="attachment_289" align="alignnone" width="225" caption="כבר מרגישים כמו טכנאי מכונות כביסה?"][/caption]

גיליתי שהמאוורר וצלעות הקירור הם יחידה בלתי נפרדת, בדיקה זריזה באינטרנט הראתה שמחירם 200-300 ש"ח. יותר מדי בשביל להציל מחשב עתיק, לא? מה גם שעדיין לא היה לי מושג איך לפרק את המארז כדי להחליפם.
כבר הייתי מיואש לגמרי, ואז שמתי לב שניתן לפרק את צלעות הקירור עצמם, אמרתי מה איכפת לי ופירקתי. מייד התגלה לעיניי גוש אבק שמן שישב בין המאוורר לבין צלעות הקירור ואטם לחלוטין את נתיב האוייר בינהם. הסרתי את הגוש, הברגתי חזרה, סגרתי המארז, טחנתי ה-  CPU, והמחשב לא מתכבה יותר.

[caption id="attachment_288" align="alignleft" width="150" caption="גדול מספיק לשמש כתוספת שיער לעמנואל הלפרין"][/caption]

פיתוח אפליקציות לאנדרואיד בישראל? רק בהתנדבות.

חשבתי לפתח כמה אפליקציות טרויאליות וחמודות לאנדרואיד. דווקא אנדרואיד משום ששוק האפליקציות של האייפון נראה לי רווי מדי, ואני מעדיף את Java המוכרת (אנדרוייד) על פני לימוד של objective C (אייפון). כמו כן אפל מצטיירת לי כאגרסיבית כלפי המשתמשים והמפתחים.

אבל, את גוגל כנראה לא מעניינים מפתחים מחוץ ל- 11 המדינות הללו. אחרת מדוע הם לא מאפשרים לי למכור את האפליקציות שחשבתי לפתח (ועכשיו כנראה אבחר לא לפתח). אם מפתח אפליקציות אייפון ישראלי יכול למכור מישראל, למה גוגל לא מאפשרת דבר דומה לאותו ישראלי, או לאחר סיני, או טורקי, או רוסי? האם נוח לגוגל בנחיתות מול אפל ביחס לכמות האפליקציות?
ברור אני יכול למכור דרך הרשת, אבל זה לא נראה לי כדאי, אם אתה לא זמין דרך ה- android market, או דרך הפורטל של המפעיל, אתה לא באמת קיים.

חוויות מבניית מדיה סנטר בייתי

המחשב שלי שנמצא בחדר מחובר בכבל HDMI (עשר דולר ב- ebay) לפלאזמה 50" שנמצאת בסלון ואני רואה סרטים בכיף.
אבל מה שאני באמת רוצה הוא לשבת בסלון ולהתחיל הקרנה מבלי קודם לארגן עניינים במחשב, גם במהלך הסרט אני חייב לקפוץ למחשב בשביל לעשות pause בכל הליכה לשירותים.

מזרימדיה (streamer) נראה לי מיותר לקנות מכיוון שכבר יש לי מחשב חזק עם כבל, ואין לי סבלנות להעביר סרטים מאחד לשני על גבי דיסק-און-קי, או דיסק קשיח. כמו כן, אני לא צופה שסרטי HD יוזרמו חלק ברשת ה- G האלחוטית שלי. מה גם שמזרימדיה טוב עולה 1000 ש"ח, וזה הרבה ביחס לחלופות.

אז הלכתי על קנייה של שלט מדייה סנטר של x-gene. המחיר 220 ש"ח.
השלט תומך בתקן של מדייה סנטר של מייקרוסופט (לא צריך להתקין שום דרייבר) וכולל כדור עקיבה להפעלת עכבר, ומשדר בגלי רדיו (RF) במקום באינפרא אדום (IR) ולכן מאפשר טווח שידור גדול יותר ואינו דורש קו אווירי בין השלט למקלט.

הגיע השלט, הפעלתי את המדייה סנטר של חלונות7 (WMC), ואכן השלט פעל באופן מלא.
השלט אחלה, רק חבל שכפתורי הניווט כל כך קטנים ומופרדים ע"י כדור העקיבה.
לאחר דקה או שתיים של שימוש במדייה סנטר התחלתי להתאכזב, התוכנה לא זיהתה כמעט אף אחד מהסרטים שביקשתי לסרוק. הוספה של סרטים חדשים לתוך הספרייה לא גרמה ל- WMC לרענן הרשימות שהחזיק. ממשק הניווט בספריית הסרטים פשוט גרוע ובחירה בין 100 סרטים קרובה להיות בלתי אפשרית. התוכנה לא הראתה כתוביות בעברית למרות שקובץ הכתובית היה בנמצא.

אחרי חיפושים קצרים באינטרנט, הבנתי שה- WMC הוא אכן מעפן, והדרך לשפר אותו היא על ידי התקנה של פלאגינים צד שלישי ותוכנות עזר. התחלתי במלאכה:

1. התקנה של חבילת shark007 סידרה את עניין הכתוביות בעברית.


2. התקנה של פלאגין mediabrowser סידרה את עניין הניווט בין הסרטים - זוהו 40% מהסרטים, וממשק הניווט הפך לנסבל.

אך עדיין הייתי די מאוכזב, ציפיתי ליותר.

חברים בעבודה המליצו על בוקסי (boxee), התקנתי, הפעלתי וזה אכן עולם אחר (ראו סקירה טובה כאן).
בוקסי (סטארטאפ ישראלי) זיהה מייד קרוב ל100% מהסרטים בספרייה, עכשיו אני יכול לראות עטיפות, ציון IMDB ולנווט בין הסרטים לפי קטגוריות (קומדיה, אימה, ...).
בוקסי גם כולל ~150 אפליקציות (שם מוצלח יותר יהיה "ערוצים") כגון: southpark, BBC, אירובי, שידורי אוניברסיטה פתוחה, פוקדסטים על טכנולוגיה, וכ"ו.
יש לתוכנה גם היבט חברתי שמאפשר לך לדעת מה החברים שלך (נשאב מפייסבוק) צופים, וכ"ו. אך לא עניין אותי לספק את חשבון הפייסבוק שלי.
החלטתי לרדת לחלוטין מ- WMC ולהשאר עם בוקסי. אגב, במקור בשביל להחליט על מדיה סנטר, עיינתי כאן, אם בוקסי היה מופיע בטבלת ההשוואות  (ולא רק אבן הבניין שלו: xbmc) אני מניח שהוא היה צד את עיניי, חבל שהוא לא נכלל כאן (אולי משום אינו מסוגל\מיועד להקליט מדיה).

בוקסי פיקשש בהצגת כתוביות בעברית, הצעד הבא סידר זאת.

אגב, מי שמעוניין בהורדה אוטומטית של כתוביות בעברית, אני ממליץ על פרוייקט subs4me, של חבר מעבודה. ניתן להוריד כאן מגוגל קוד: subs4me.

נשאר היה לדאוג לכל הפיציפקס שעדיין מונעים ממני לנחות בספה ולצפות בסרט מבלי לבקר קודם במחשב:

1. השלט שמיועד ל- WMC לא התמפה לבוקסי באופן מלא מעבר לפעולות הבסיסיות. הכפתור הירוק הידוע עדיין הריץ את WMC במקום את בוקסי. אין דרך לשנות זאת בהגדרות מערכת ההפעלה. בעזרת LM Remote KeyMap, הצלחתי לקבוע שכפתור ה- REC האדום ישמש לשיגור בוקסי (אין לי טיונר כך שאין לי צורך בייעודו המקורי של הכפתור).
   חסרון של LM הוא שהתוכנה חייבת לרוץ ברקע בשביל שהגדרות הכפתורים החדשות יהיו בתוקף.


2. יש לי שני התקני שמע שונים במחשב, אחד רגיל ואחד ל- HDMI של הטלויזייה, רק אחד מהם מסוגל להוציא שמע ברגע נתון.
   כל תוכנית שולחת שמע להתקן שכרגע מוגדר כהתקן ברירת המחדל. כשאני עובד על המחשב אני צריך את התקן השמע הפנימי, אך בצפייה הטלויזיה הייתי צריך את התקן ה- HDMI. בדקתי ואי אפשר שהשמע ישודר לשני ההתקנים בו זמנית. נניח והגעתי לסלון והתקן ברירת המחדל אינו מוגדר להיות ה- HDMI, איך ניתן לסדר זאת מבלי לקפוץ מהספה לחדר עם המחשב?
   אמנם את הבוקסי עצמו ניתן לקבוע שישדר ספציפית להתקן מסויים (חפשו בהגדרות), אך אפליקציות שונות כמו נגן הסרטים, או אפילו דפדפן שבוקסי פותח, ישתמשו בהתקן ברירת המחדל הלא מתאים.
   בתחילה ניסיתי לצפות בשינויי ה- registry במערכת ההפעלה לאחר קביעה מחודשת של התקן ברירת המחדל, אך זה היה קשה מדי.
   מצאתי ישועה עם autohotkey, שיניתי מעט את הסקרפיט שמצאתי כאן כך שידאג להקפיץ בין 2 התקני השמע (הנה switchSoundOutputDevice.ahk).
   לאחר כתיבת קובץ ה- ahk, הפכתי אותו לקובץ exe בכדי להמנע מהריץ את autohotkey ברקע לעד.
   כל מה שנשאר לעשות עכשיו הוא להשתמש ב- LM על מנת לקבוע מקש שלט שיריץ את ה- EXE.
   


3. צריך לדאוג לכך שבוקסי יפתח בשולחן העבודה של הפלאזמה, ולא בשולחן העבודה של מסך המחשב.
   עד שאני אסגור את זה, אני משתמש בשכפול מסך במקום בהרחבה, כך שלמעשה יש רק שולחן עבודה אחד.
   כנראה שאפתור זאת בצורה דומה לפתרון התקני השמע.

מה אתם בכלל הייתם מסוגלים לעשות - או - ריגשת אותי אינסטנט

אני נכנס לפלאפל שלוש טעמים באבן גבירול, ורואה איש זקן, לבוש בטעם רע ועם ריח של כרוב חמוץ רוכן מעל ילד בלונדיני אשכנזי (יקה עלייה ראשונה. לא רוסי). כאשר אני מתקרב מעט יותר, אני קולט שהזקן מכריח את הילד המצודד לשתות נס עם חלב 1% שהחמיץ לפני שבוע.
הילד מתחנן שיפסיק, אך הזקן בשלו. אחרי שהוא שמאס בהתעללות הנס קפה, הוא עובר להטיח בילד שהוא גרוע ב- MW2, ואפילו לא מסוגל ל  kill streak של אפילו 3.


גועל הנפש עולה על גדותיו כאשר האשמאי הזקן מחטט באף ונפטר מהיהלומים על הטישירט של הילד.
אני עומד שם, נדהם, לא מעכל, חש בחילה, נאבק לא להקיא, בוכה... ואז משום מקום... קופץ חיים הכט - זה שרצה לעשות אותנו מדינה שאוסרת על לעיסת מסטיקים ברחוב - ואומר לי שאני ר-י-ג-ש-ת-י אותו.
למשמע המחמאה הכנה, מיידית מתפשטת בי הרגשה חמימה של שביעות רצון, מצפון צח, ועולם מושלם כמו בקליפ סטנדרטי של ליידי גה-גה.
תודה לך חיים על הניסוי הפסיכולוגי האלגנטי שתיקן את ישראל.

[caption id="attachment_259" align="alignnone" width="150" caption="אם אתם רואים כפילות ידיים בתמונה, כנראה שאתם מפגרים מדי לפתור בעייה בסלוגן בודד פשוט ולעניין (כמו שרק חיים יודע)."][/caption]

התמכרתי ל- Modern Warefare 2

לפי משפחת סמפסון, השלב הראשון בהחלמה בתהליך גמילה מהתמכרויות הוא ההודאה בכך שיש לך בעיה!
ובכן, יש לי בעיה. אפילו אחת חמורה! כמו כולם, גם אני חשבתי שלי זה לא יקרה. אני?!, חובב משחקי Real Time Strategy לא יפול שדוד לרגליו של משחק FPS ילדותי מבוסס רפלקסי שיגור רימונים והצלבת כוונות
, .

כל הקונספציה הזו התמוטטה כשפגשתי את (Modern Warefare 2 (MW2. זה מתחיל עם מצב ה- single player המעולה שמקנה לך תחושה שאתה הכוכב הראשי בסרט פעולה עמוס אקשן מטורף עם עלילת מתח סבוכת תפניות מפתיעות וסכינים בגב, כזו שלא הייתה מביישת סרט פעולה הוליוודי מן השורה.

אחרי שסיימתי את מוד ה- single player כמה פעמים, רמות התאבון שלי רק הלכו וגדלו ורציתי לחוות מולטיפלייר, שילמתי 60$ דרך שירות steam, ותוך 3 שעות המשחק היה מותקן אצלי.
המולטיפלייר היה כל מה שציפיתי, אקשן מטורף, הרבה שחקנים וכמובן אתגר מסוג חדש לחלוטין. הייתי קצת המום מכך שכמה בני 14 טחנו אותי עד דק בעשרת המשחקים הראשונים שלי. רק אז הבנתי ש"מצויין נגד המחשב" שווה אפס נגד מוחות אנושיים. מאז כמובן שחקתי המון, אני במגמת שיפור וכרגע מסיים משחקים במקום טוב באמצע.

לגבי הבעיית ההתמכרות, החלטתי שאני לא משחק אחרי חצות, אחרת זה עוד משחק, ועוד משחק, ואני מוצא את עצמי עפוץ בשעה שבע בבוקר, והלך עוד יום חופש ספונטני.

טוב, תקנו, תתקינו, וחפשו אותי שם תחת הניק: TarneGol  -  המטול לכיוונכם, מכוון בליסטית,  מתקן לכיוון הרוח, פלאאאקק שוגר, ...., בום אתם מתים!