יום רביעי, 28 באפריל 2010

איך *לא* זורקים לפח לאפטופ שנכבה

הלאפטופ של חברה שלי התחיל לעשות פלאברות ולכבות את עצמו כשבא לו ובמיוחד בעת גלישה באתרים גדושי פלאש. אמנם מדובר במחשב די ישן, אבל לגלישה אקראית ומסמך וורד פה ושם הוא סביר.
התקנתי SpeedFan בשביל לצפות בטמפרטורת המעבד טרם ההתאבדות, ואכן המעבד התקרב ל- 70 מעלות (נדמה לי שזה הגבול הבטוח) טרם שהנייד החליט להגן על עצמו בכיבוי עצמי.

מכיוון שהמחשב די קשיש (4-5 שנים), היה די הגיוני שהמאוורר שבק חיים, או בקושי מסתובב. בעקבות הצלחות קודמות, אמרתי יאללה נתקן. ניסיתי להגיע אל המאוורר ע"י פירוק המארז אבל התאכזבתי לגלות שזה קשה ממה ששיערתי. אמנם ישנם פנאלים יעודיים בשביל להגיע לזכרונות, ולדיסק קשיח, אבל לא משנה כמה ברגים פירקתי, לא הצלחתי למצוא דרך לחשוף את המאוורר בשלמותו.
מכיוון שהברירה הייתה, פח אשפה או תיקון, החלטתי להפוך קצת יותר אגרסיבי, ניסרתי את גריל הפלאסטיק שחסם את הגישה למאוורר בעזרת שילוב כלים מגוחך של מברג וסכין מריחה.

[caption id="attachment_289" align="alignnone" width="225" caption="כבר מרגישים כמו טכנאי מכונות כביסה?"]גוש אבק מחשב נייד[/caption]

גיליתי שהמאוורר וצלעות הקירור הם יחידה בלתי נפרדת, בדיקה זריזה באינטרנט הראתה שמחירם 200-300 ש"ח. יותר מדי בשביל להציל מחשב עתיק, לא? מה גם שעדיין לא היה לי מושג איך לפרק את המארז כדי להחליפם.
כבר הייתי מיואש לגמרי, ואז שמתי לב שניתן לפרק את צלעות הקירור עצמם, אמרתי מה איכפת לי ופירקתי. מייד התגלה לעיניי גוש אבק שמן שישב בין המאוורר לבין צלעות הקירור ואטם לחלוטין את נתיב האוייר בינהם. הסרתי את הגוש, הברגתי חזרה, סגרתי המארז, טחנתי ה-  CPU, והמחשב לא מתכבה יותר.

[caption id="attachment_288" align="alignleft" width="150" caption="גדול מספיק לשמש כתוספת שיער לעמנואל הלפרין"]גוש אבק לחימום מחשב נייד בחורף[/caption]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה