יום שלישי, 4 במאי 2010

צעירים, הנדסה, ודחיפות באוטובוס

הנדסה היא תחום מרתק. בין אם אתה ילד בן ארבע שיושב בחדרו ומרים מגדל של 50 ס"מ מקוביות לגו, או בין אם אתה בין ארבעים והמהנדס הראשי של מגדל בורג' חליפה בדובאי שמתנשא לכמעט קילומטר אל תוך השמיים. בנוסף, משכורות המהנדסים מראות שישנו ביקוש גבוה למהנדסים בשוק העבודה. כך כיף שמשתלם לעבוד במה שאוהבים.

במסגרת ה- eWeek של אי.בי.אמ בישראל התמזל מזלי לפגוש קהל של 150 ילדים בכיתות ט' (טרם בחירת מגמה בתיכון) לדיאלוג פתוח של שעה על מחשבים והנדסה. כילד, אני זוכר מספר הרצאות\מפגשים לימודיות שנחרטו בזכרוני ועצבו את תפיסת עולמי, קוויתי שהרצאה שלי תותיר סוג של חותם שכזה אצל כמה יותר מהילדים. אחרי שווידאתי ל- 148 מתוך 150 ילדים יש פייסבוק, ול- 147 מתוך ה- 148 יש חווה בפייסבוק, התחלנו לדבר על איך מחשבים באים לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו (קופה בחנות, מחשב הזרקת דלק באוטו, הממיר בטלויזיה, מחשב השקייה אוטומטית, וכ"ו).
אח"כ עברנו לתכנן ביחד פתרון חכם שיעזור למנוע את המצב שבו סיימת את יום הלימודים בבה"ס, אתה מחכה לקו 28 א' (ת"מ ירושלים ל- גבעת רם), האוטובוס מגיע מפוצץ לתחנה, אתה איכשהוא נדחס לתוכו, הנהג סוגר לך את הדלת על הראש, במקרה הרע נתקעת ליד בית השחי של תלמיד שהרגע סיים לשבור שיא ריצת 2000 בשיעור ספורט (במקרה הפחות רע אתה צמוד לתלמידה שתמיד הסתכלת עליה מקצה הכיתה). ואיך שהאוטובוס עוזב את התחנה, איתך עליו, אתה רואה דרך השימשה האחורית קו 28א נוסף! וריק!, מגיע לתחנה ועוזב ריק.
עכשיו, אם הנהג של האוטובוס הראשון היה יכול לדעת שישנו מאחוריו עוד אוטובוס ריק, הוא היה מדלג הלאה והסרדינים הנוספים היו זוכים לעלות האוטובוס הריק.

חשבנו איך ניתן להקים מרכז בקרה אוטומטי שיעביר לנהג האוטובוס הראשון טיפ בסגנון, אתה די מלא, דלג הלאה, יש מאחוריך במרחק של 60 שניות אוטובוס ריק. חשבנו אילו סנסורים (חיישנים) ניתן לפרוש ולקשר למרכז הבקרה בכדי לאסוף נתונים על מספר הנוסעים באוטובוס. מה היתרונות והחסרונות של כל סנסור (מחיר, כבר קיים?, דיוק, הסתמכות על גורם אנושי, שומר על פרטיות הנוסעים?, רגיש לתקלות) וכ"ו. בדיוק אותם שיקולים שמהנדסים אמיתיים בוררים בינהם בחיים האמיתיים. הילדים לא פסחו על אף סוג סנסור שאני דמיינתי טרם הפגישה.

[caption id="attachment_295" align="alignnone" width="350" caption="הדיאודורנט הוא לא בשבילך, הוא בשבילי."]אוטובוס דחוס[/caption]

היה ממש כיף. יצאתי משם מלא באנרגיות. ונזכרתי, לרגע, איך זה להיות בין 15 שוב. רק בלי החצ'קונים.

ואסיים בהמלצה על האתר הוותיק: "איך דברים עובדים" (באנגלית), שמצליח להסביר את העולם שמסביבנו פועל בצורה פשוטה ובליווי אנימציות.

5 תגובות:

  1. רעיון נחמד, אבל לא משקף את ההגיון של נהגי האוטובוסים, ויותר מכך, גם לא את ההגיון של המהנדס, האמור לראות את התמונה הגדולה, וגם לא את האינטרס של כלל הנוסעים.

    כאשר שני אוטובוסים מגיעים לאותה תחנה, הדבר הנכון לעשות הוא שהאוטובוס העמוס יותר יעצור ויעלה את הנוסעים התחנה (ביחוד אם בתחנה ממתינים נוסעים רבים) והאוטובוס הפחות עמוס ימשיך בדרכו. מה זה נותן?

    צריך לזכור כי בתחנות הבאות ממתינים עוד נוסעים, וצריך לדאוג גם כי יגיע אוטובוס שיוכל לאסוף אותם לדרכם בזמן סביר, וכי באוובוס זה יהיו מקומות פנוייים. לכן האוטובוס הפחות עמוס ימשיך בדרכו, ובעוד האוטובוס האחר ממלא בטנו נוסעים, הוא יאסוף את הנוסעים שבתחנות ההמשך.

    זה גם לטובת האינטרס של הנוסעים בתחנה הנוכחית. לאחר שיצא האוטובוס לדרכו, ימתינו לא מעט מאוד נוסעים בתחנות הבאות (בחלקן לא ימתינו נוסעים כלל), והוא יוכל להביא את נוסעיו ליעדם בזמן קצר יותר.

    השבמחק
  2. היי יוסי. אני קורא אותך כבר שנים, גאווה שאתה מגיב אצלי.
    נדמה לי שאתה מתחייס לאלגורתם של חלוקת עומסים שווה שצריך לפעול כדרך קבע.
    אני רציתי להתמקד בבעיה מאוד מסויימת, בה האוטובוס הראשון מלא כמעט לחלוטין (ניתן להעלות נוסעים נוספים אך במחיר אי נוחות להם ולנוסעים הקיימים).
    המצב הקיים הוא שלא הנוסעים הממתינים בתחנה, ולא נוסעי ונהג האוטובוס הראשון מודעים לאוטובוס המרווח השני, שיגיע אליהם עוד 2-3 דקות, ועקב החשש להמתין 20 דקות נוספות הם בוחרים לעלות לאוטובוס ולהדחס כמו בקר.
    בטיפול במקרה מסויים זה, הדבר הנכון לעשות הוא לזהות את המצב, ולידע את נהג האוטובוס המלא על האוטובוס הריק שמאחוריו, כך שהאוטו המלא ידלג על העלאת נוסעים בתחנות הבאות (שלט אקטרוני בחזית האוטובוס בסגנון "אוטובוס נוסף מאחורי" ימנע מהממתינים להתקף בהלה).
    המטרה הראשית הייתה לגרום לחבר'ה להבין שהם יכולים לשנות דברים עקומים\לא-יעילים בעולם שבו אנחנו חיים (העצמה) והכלי העיקרי במערכה הוא המחשב.

    השבמחק
  3. שלום גילי
    אני פונה אליך בבקשה לקבל רשות לעשות שימוש בתמונה של חיים הכ, שאינני יודעת אם אתה בעליה, לצורך סדנה שאנחנו מקיימים (אנחנו זה איגוד האינטרנט הישראלי) בנושא החיים ברשת,
    מדובר בתמונה הזו: http://gilinachum.com/wp/wp-content/uploads/2010/03/61513-150x150.jpg
    אשמח לקבל תשובה (חיובית...)
    צביה אלגלי

    השבמחק
  4. דוגמה יפה איך אפשר לגרום לילדים לחשוב, ולעורר את הסקרנות והיצירתיות שלהם.

    חבל שמערכת החינוך יודעת בעיקר להרוג את זה ולהכניס את החשיבה שלהם לשבלונות

    השבמחק
  5. תודה ליאור.

    צבייה התמונה לא שלי. מקווה מאוד שאיזה חוק עיתונאי זעיר מגן עלי כדי שלא אחטוף תביעה.

    השבמחק