יום שלישי, 16 בספטמבר 2008

אובייקטיבזם - ראיונות עם איין ראנד

כן, אתם חושבים שאני סוטה שאוהב סרטי וידיאו של נשים זקנות, אבל חכו, כמה פעמים יצא לכם להקים זרם פילוסופי חדש משלכם? (סורי, מחשבות מבולבלות בזמן מנצ'יז זה לא נחשב). הפילוסופית וסופרת הרוסיה-אמריקנית שלפניכם יצרה את תורת האובייקטיביזם.

הרעיון הבסיסי הוא שמטרתו של האדם על פני הכדור היא להיות מאושר. לשם האדם צריך לשאוף וזהו הדבר המוסרי הנכון לעשותו. רעיונות כגון אלטרואיזם - לשים את טובתו של אדם אחר (אפילו יריב) לפני טובתך - נדחים על הסף כסותרים את הנחת היסוד שהוצגה קודם.

אליבא דראנד, אינך מחוייב לדאוג לאנשים אחרים, אתה מחוייב לדאוג לאושרך שלך. אם תבחר לדאוג לאושרם של אחרים, כפי שאנשים נוהגים לעיתים קרובות, תעשה זאת מרצונך החופשי, ולא מפאת דרישה, ישירה או מרומזת, שהחברה מעמידה בפניך.
ראנד גם שוללת כמעט לחלוטין את רעיון המיסוי, לשיטתה מיסוי זו כפייה על חלק מהאזרחים להעביר מכספם, שאותו הרוויחו בעמל הוגן, לחלק אחר של האזרחים שלא עמל בשביל הכסף.

הרבה אנשים מייד שואלים, רגע?! אז איך אפשר לאהוב מישהו? זה לא סותר את מושג האהבה? ראנד תשיב לכם שלאהוב מישהו הוא דבר אנוכי לחלוטין שמקדם את אושרכם הפרטי, ולפיכך מוסרי לעילא, אין בכך סתירה. אין גם סתירה בנתינה במערכת יחסים, משום שאתם נותנים על מנת לקבל, לקבל את אהבתו של האחר. אנו אוהבים אחרים משום שאנחנו מעריכים את מעלותיהם (חוכמה, יופי, חוש הומור, בטחון).

הראיון הראשוןמ- 1980 בהנחיית דונהיו:


הראיון האחר מ- 1959 בהנחיית מייק ואלס (שמעשן באולפן, וואו יוטיוב זה מגניב):

5 תגובות:

  1. אלו ספרים שלה קראת?

    הבסיס לרעיונות של ראנד לא חדש מאוד, הבודהיזם הבסיסי די דומה לו ברעיון. היא חידשה כמה דברים והפכה את זה ליותר מודרני.

    הבעיה הגדולה ביותר שאני רואה בעיקר באנשים שמנסים ללכת בדרכה היא שהם שכדי להוכיח שהם לא חושבים על אחרים הם עושים בכוח דברים אנוכיים וזו לא המטרה של הפילוסופיה הזו, לדעתי.

    השבמחק
  2. התחלתי לקרוא את ספרה המעיין המתגבר, אבל בעודי באמצע הקריאה התפתתי לראות את הסרט (הסרט מאוד ישן), מה שגרם לי לאבד את המוטיבציה לסיים לקרוא את הספר.

    לא הצלחתי לגלות קשר בן בודהיזם ( http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%96%D7%9D ) לבין האובייקטיביזם, ספר לי בע"פ אם נזכור לדבר על זה :-)

    התרבות השולטת מחנכת אותנו מינקות לאחריות חברתית, לכן לאדם המצוי קשה מצפונית להתנהג אליבא דראנד (למשל להתעלם מקבצן קטוע רגליים בלי רגשות אשם). לכן, יתכן שאנשים שכן ששכלית מעוניינים לחיות ע"פ תורה זו, מקצינים את מעשיהם ("עושים בכוח") כדי להוכיח שאין בקרבם רגשות האשם שטבעה בהם החברה.

    אני לא מאמין שהפילוסופיה הזו היא מעשית במלואה, קפיטליזם אמריקני שמרני מגלם לדעתי את הטוב שבכל העולמות.

    השבמחק
  3. ואו - היא במטאת במילים מה שאני חושב כבר זמן רב.
    הרעיון של מיסים, כשחושבים עליו לעומק הוא מזעזע.
    זה בעצם פרוטקשן.
    המדינה החליטה שהיא נותנת שירותים, דורשת כסף עבורם, אם לא תשלם המדינה תפגע בך בכל מיני דרכים יצירתיות. יקחו לך את הרכוש, יכניסו אותך לבית הסוהר .
    במה זה שונה מדרישה של עבריין שתשלם לו עבור שירותי "שמירה" שהוא נותן לך ?

    השבמחק
  4. מעטים אלה שטוענים שלא יתכנו מיסים כלל, שהרי מי ישלם עבור שירותים הכרחיים כמו צבא ומשטרה ומערכת חוקה ומשפט, כאשר כל אלה מאפשרים למערכת העסקית הפרטית לתפקד (למה לי להכנס לחוזה עם מישהו שיכול להפר אותו ולהתחמק מזה). מכאן יוצא שמיסים ברמה מינימלית הוא עוזרים לך ותרצה לשלם ולקבל בעבורן שירות. השאלה מה עוד צריך להמצא במיסים.
    האם עלי ועל סבתא אביבה מירושלים לשלם לטובת קרן לעידוד הקולנוע הישראלי? ומה לגבי קידום ספורט הסיוף?
    חישוב אפקטיבי מראה שאני משלם קרוב ל90% משכרי כמס.
    50% מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, ממה שנותר עוד 16.5% כמע"מ, מס קניית דירה, מס השבחה, מס מחזור על פחיות קולה, וכ"ו וכ"ו...
    כך שבלי בכלל אי אפשר, אבל כנראה שאפשר קצת\הרבה פחות ממה שאנחנו משלמים היום.

    השבמחק
  5. [...] בצורה אגואיסטית לחלוטין, החלטתי לתרום למוסדות ואנשים נבחרים שהופכים למעני את העולם מקום נסבל יותר להתקיים בו. להלן מצעד התרומות: [...]

    השבמחק